חרדה, בושה ופגיעה: מה גורם לבכי?

שלום
לפני כמה ימים בן זוגי בא אליי ואמר לי שעישן עם חברים שלו חומר שנמכר בפיצוציות, אני לא יודעת אם זה רלוונטי לנושא או לו אבל החומר הזה נמצא בתהליכים של הוצאה מהחוק, כמו כל סם שהיה נמכר בפיצוציות. השם של החומר הזה לא רלוונטי ולמרות שבן זוגי אמר לי שזה בכלל לא כמו חשיש אני מאמינה בכל ליבי שאין כל הבדל בין שני הדברים האלה ובגלל זה הוא גם הולך לצאת מהחוק. אני בת 19 וחבר שלי עוד מעט בן 21. היו לי התנסויות כאלה ואחרות עם סמים בעבר אך ברגע ששמעתי ממנו שהוא נפגע ממני כשהוא שומע שעישנתי ג'וינט, אני מיד הפסקתי עם הדברים האלה ולא חזרתי עליהם.לצורך העיניין חשוב להדגיש שלפני התקרית שהייתה לפני כמה ימים עם חברים שלו הוא לא נגע אף פעם בדברים כאלה. ברגע ששמעתי את זה פשוט התחלתי לבכות, וראית שהוא באמת לא ציפה לתגובה כזאת ממני. אני עדיין לא מבינה למה הגבתי בכאת רצינות לעניין. בכל זאת הוא בן 21 ויש לו את כל הזכות להתנסות לפחות פעם אחת בזה. עדיין כל פעם כשאני נזכרת במה שסיפר לי עולות לי דמעות בעיניים ומה שהכי כואב לי זה שזה היה עם חברים והוא סיפר לי שזה קרה רק יום אחרי.באמת שאני לא מבינה את התגובות שלי ולמה אני בוכה מכל דבר שהוא עושה, אבל עכשיו חשוב לי להבין כי אני לא מצליחה להגיע להבנה בעצמי ( הרי אני גם ניסיתי את הדברים האלה). מישהו מוכן להסביר לי למה כואב לי כל כך אחרי ששמעתי את זה?

דניאלה יקרה,
אני יכול לנסות קצת, אבל זה באמת רק על קצה המזלג, ויכולות להיות אפשרויות אחרות. אפשרות אחת זו חרדה. שייקרה לו משהו, כי שמעת על החומר הזה בתקשורת דברים לא מעודדים, ואת דואגת לו שמא ייפגע מהחומר, או שאולי יהיה לו עסק עם עניינים לא חוקיים (גם אם בינתיים זה חוקי). אפשרות אחרת היא שהחרדה נבנתה מהתגובה שלו לעישון הג'וינט שלך, ואולי גם עם תחושת בושה, ושהתגובה הזו עלתה עכשיו, כשהוא עושה זאת. ואפשרות אחרת היא שאז נפגעת מדבריו מאד, והנה, לאחר הפגיעה ההיא, הוא עושה את זה בעצמו. והעלבון של הפגיעה ההיא, עלה שוב, ובעוצמה גבוהה יותר... מה את אומרת?

היי,אני לא מסכימה עם האפשרויות האלה. אני רק יודעת שמה שהכי מפריע לי זה שבעבר הייתי יכולה להתגאות בזה שחבר שלי אף פעם לא נגע בדברים כאלה וזה גם אחד מהדברים שהפך אותו לכל כך מיוחד.מה שגם פגע בי זה שהוא לא חשב עליי לפני שהוא עשה את זה. אולי אני פשוט מפחדת שהוא מתחיל להשתנות לי . אבל זה כבר סיפור אחר לגמרי...

האם אני צריכה להבהל מזה?האם הוא מתחיל פתאום לנסות דברים חדשים ולראות מה מתאים לו ומה לא? יכול ליהיות שאני הבאה בתור? מה שאומר שאולי הוא יתנסה גם בעיניינים אחרים?הרבה אנשים אמרו לי שאחרי הצבא מתחילים החיים האמיתיים וחשוב לנסות הכל כמה שיותר מהר כי אז נשארים בתחושה של החמצה.יכול ליהיות שהבחור שלי מרגיש שחסר לו משהו בחיים ושאולי אני בעצם מפריעה לו בדרך לנסות דברים חדשים?

דניאלה יקרה,
נתתי לך נקודות למחשבה, כי איני מכיר אותך או את הסיטואציה טוב מספיק. ויפה שזה מעורר אותך לחשוב. עם זאת, גם את לוקחת זאת למקומות ולנושאים שונים הקשורים לחרדות שלך.