חלוקת אחריות זוגית: איך עושים זאת?

שלום
ד"ר,אני יוצא עם בת זוג במשך חצי שנה, שנינו בתחילת גילאי ה 30. יש משיכה ועניין הדדי. שנינו משתכרים בערך אותו דבר. אני גר לבד ומממן לבד הוצאות מחיה בעוד היא גרה עם הוריה.תמיד הייתי זה שהזמין יותר ושילם עבור דברים משותפים שעשינו כגון יציאות ובילויים משותפים, מתנות משותפות לחברים ומשפחה, רוב הזמן אני גם אוסף אותה. בתחילת הקשר בת זוגי היתה מציעה מדי פעם להשתתף או לשים טיפ לדוגמא, אבל לא עשיתי איתה התחשבנות מעולם למרות שהיא מרוויחה יפה ויש לה הרבה פחות הוצאות ממני, הרי שראיתי מעין נכונות או התחשבות בעצם זה שלא התנערה לגמרי. עם הזמן גם זה נעלם ויתרה מכך, יצא לי לשלם עבור עניין פרטי שלה אך היא החזירה או מתכוונת להחזיר לי על כך.החלטתי לפתח איתה שיחה בנושא כולל ציפיות לעתיד, בה אמרה לי כי היא מאמינה שהגבר צריך לשאת בנטל הפרנסה בבית ואין להסתמך על משכורת בת הזוג, וכמו כן היא לא מתכננת לעבוד משרה מלאה בעתיד כי אין לה כח וזאת למרות שאין לה כל עזרה מהוריה למשל.עמדתי מנוגדת לגמרי, אני בעד שיוויון וכמובן שכל אחד מבני הזוג תורם את המקסימום לבית, לחיים המשותפים ולחיסכון לטווח ארוך לדירה משותפת למשל ולא "בונה" רק על השני מראש. לי יש דירה ובכל מקרה הייתי עורך הסכם ממון.האם יש דרך לגשר על פערים כאלו בתפיסה או שזה נועד לכישלון מראש? אם כן באיזו דרך? תודה.

נדב יקר,
שאלת שאלה מעניינת, ואשיב לך תשובה מעניינת. אולי. אתה רוצה את חלוקת האחריות הכלכלית לבית. איך אתה רואה את האחריות על הילדים? איך אתה רואה את ניהול משק הבית? כי די ברור לי שהיא רואה עצמה לוקחת פיקוד על החלק הזה, ואומרת לעצמה, ואולי גם לך שהיא לא מתכוונת לעבוד בשתי משרות מלאות, אלא להוריד מהקריירה שלה כדי שתוכל להשקיע בבית. אם אתה אומר לה, בשם השוויון, שאתה מתכוון לקחת אחריות זהה לזו שלה, ושאם צריך להשקיע יותר בבית כשיש ילדים (שזה אומר נקיון, הליכה לטיפולי רופא ואחות, אל המעון/גן/בית הספר/ ובחזרה, למצוא מטפלת כשצריך, לעשות מחצית מהחיפושים אחר בייבי סיטר כשצריך, ואת כל אלה באופן שוויוני לגמרי – אז אתה באמת שוויוני. אמור לה את כל אלה. ואולי גם שאם צריך יהיה להשקיע יותר בבית בהמשך, ומישהו צריך יהיה להיות יותר נוכח בבית או נעדר מהעבודה, אז אולי שניכם תורידו חלקי משרה או שעות נוספות באופן זהה. אם כך ראית את השוויוניות, אז אתה זכאי למחמאות, ותצטרכו לדבר על זה באופן שהיא תאמין לך, ובאופן שהיא תאמין שהילדים אכן יקבלו, ממך וממנה – ואם אתה רוצה באופן שווה אז באופן שווה – את כל מה שהם זקוקים לו.