חיפוש בן זוג: עצות ודרכי פעולה

ד"ר אורן שלוםקודם כל אני רוצה לומר כי קראתי חלק מעצותיך/תשובותיך בפורום ואני בטוחה שכל מי שקורא אותן ומזדהה עם חלק מהשאלות ,יכול ללמוד ולאמץ כמה מעצותך ועל כך תבורך.אני נמצאת כעת בהתלבטות לגבי החלטה האם לחזור לבן זוג שנפרדתי ממנו,ואשמח אם תייעץ לי בדרך החשיבה.היינו חברים כמס' חודשים ונפרדנו כיוון שלא הייתי שלמה כ"כ, לאחר מכן נעשו מס' נסיונות לחזור (מצידו ואני נעניתי) וזה לא כ"כ הלך (מבחינתי, לא התלהבתי מספיק).אציין שלאחר הפרידה הייתי בשני קשרים נוספים שהתלהבתי מבני הזוג (אך ידעתי שהם קשרים שלא נועדו לטווח ארוך, מבחינת חברות אמון וכו).לעומת זאת ,בן הזוג שאני מתלבטת לגביו- מפרגן, תומך, יש ביננו תקשורת טובה וחברותוזה מעבר לידידות, אך במקרה זה חסרה לי את אותה ההתלהבות שציינתי. נחמד לי איתו אבל חסר פן של רומנטיקה/תשוקה (אני גם יודעת שבמשך הזמן זה יורד,אך בכל זאת..), כי אולי אני לא נמשכת אליו מספיק, למרות שבעבר כן נמשכתי(לא בהיסטריה..).פתאום שיצאתי מתוך הקשר וניסיתי לחזור, אני מתבוננת עליו אחרת ולא כ"כ מצליחה לשחזר את מה שהיה.אני לא יודעת להבחין אם זה אמיתי או באמת מתוך כך שהכל כמעט בטוח (הרצון שלו להיות איתי), מצד שני כשנפרדים ממישהו ולאחר כמה זמן חוזרים ,אמורה להיות איזושהיא התלהבות קלה בהתחלה ואני מרגישה שהיא חסרה לי.ההתלבטות שלי נובעת מהעובדה שהכרתי בזמן האחרון הרבה בחורים ומאוד קשה לי למצוא מישהו שאני מתחברת אליו .אציין שאני בת 34 ומפחדת שלא אמצאמישהו שכן "יעשה לי את זה" ואולי כן כדאי להשלים/להתפשר על משהו שיש לו פוטנציאל לזוגיות טובה.אני בחורה שאפתנית, משכילה נראית מעולה , לא זאת הבעיה- הבעיה היא האם בסופו של דבר כן אפגוש מישהו שרציתי באמת (כמובן לא מושלם..) ומנסיוןבגילאים הללו אין מבחר גדול וגם זה לא כ"כ פשוט (אני יוצאת למקומות בילוי, מכירים לי וכו' ואני אף פעם לא פוסלת מראש), אך לא מוצאים מישהו בקלות.האם לחכות ולהמר שאולי ביום מן הימים יצוץ מישהו או להמר על משהו שהוא יותר ודאי, למרות שאני לא הכי שלמה .בשורה התחתונה- ההתלבטות האם להיות אם מישהו שאני לא כ"כ מתלהבת (משיכה/התרגשות/קצת המראה , מדובר באדם לא הכי שאפתן וזה חשוב לי- (אומנם לא הכי חשוב,אבל זה קצת מפריע לי), הוא קצת קלמזיאבל -חמוד, מאוד נחמד לי איתו, יש לנו תקשורת טובה, חברות ואלו דברים חשובים לטווח ארוך ,אבל חסר לי מן ריגוש , משהו שכן הרגשתי עם כמה מבני הזוג האחרים שהיו לי).אם נחזור הקשר יעלה מדרגה ולכן אני לא יודעת מה להחליט( אחרי שניסיתי כמה פעמים ולא יצאתי מגידרי..), אני מפחדת שבמבט לאחור אולי אצטער.אודה לעצתך בכיוון/דרך מחשבה.

אני בדיוק באותו מצב כמוך וזה ממש מתסכל וגם אני לא יודעת מה לעשות בהתחשב בכך שהיום בגיל הזה אין כל כך הצע של גברים רציניים וטובים בשוק

נועה יקרה,
את מחפשת עצה בכיוון ובדרך מחשבה, אבל בעצם את עושה את כל החשיבה והשיקולים נכון. וכפי שאמרת, בתנאים הללו של חוסר ודאות, כל החלטה היא הימור.אבל הרשי לי להעלות שתי אפשרויות עזר: האחת, היא ללכת לטיפול פסיכולוגי שיעזור לך להצליל את המחשבות שלך, ולהגיע עם הזמן להחלטות שתהיי שלמה איתן, גם אם יהיה בהן חוסר ודאות.האפשרות השניה יכולה להיות לחפש דרכים אחרות לחיפוש בן זוג. עד עכשיו התנהלת באופן מסויים, חוג המכרים הקבוע שלך הציע לך את מה שיש במאגר שלו, ואת הולכת לבילויים במקומות קבועים, כך שדי מיצית את מה שיש לך שם. אולי כדאי שתתחילי לחשוב על זה כמו על עסקים – בגדול. כלומר, להתחיל לחפש בחוגים רחבים יותר, שונים, ולפעמים אולי שונים לגמרי מאלו שבהם היית עד עכשיו, לחשוב על פעילויות שונות לגמרי, ולראות מה יש שם. פתחי את העיתונים המתאימים או את האינטרנט וחפשי פעילויות תרבותיות שונות, פעילויות טיולים שונות מאלו שאת רגילה להם, סגנונות אחרים של בילויים ומסיבות, טיולי חו"ל או בחו"ל שמתאימים גם לפנויים/פנויות, ועוד. גם זה הימור, אבל אולי לפחות תיהני בדרך מהרפתקאות חדשות. ואולי תקחי לך את ההרפתקאות החדשות כפרוייקט, כאשר אם, בדרך, תמצאי לך בן זוג, תוכלי לראות אותו כבונוס.