חיפוש בן זוג: התנתקי והמשיכי הלאה

ד"ר שלום!!אני וחברי יוצאים כ-6 חודשים, המרחק ביננו כשעה וחצי שעתיים נסיעה.כשמלאו לנו חודש, חברי גילה בפני שהוא חולה במחלת נפש רדומה ושרק אם הוא שותה או / גם לא נוטל כדורים המחלה הלולה להיתפרץ. הסכמתי לקבלו כך בראש כבד מאד. במהלך הזמן הזה שאנחנו יחד חברי נטה לא לשמור על עצמו ולא קיים את חובותיו כלפיו, משמע זילזל בטיפול שלו. חברי כל הזמן הזה לא עבד, לא טיפל בעצמו, כתוצאה מכך היתפרצה מחלתו, והיתבטאה בעצבים, ואלימות (לא כלפיי חייבת לציין, כלפיי פעם אחת אבל לא רציני). במהלך הזמן שאנחנו יחד הסתרתי את הידיעה ממשפחתי ובעצם פחדתי איך להיתמודד אם דבר כזה, לפני כחודש חברי אושפז בבית חולים לבריאות נפש, דבר הידיעה שהוא אושפז היתקבלה עליי בצורה לא קלה, והדחיקה את רגשותיי כלפיו!!!. היום אני יודעת שחברי נמצא במשבר נפשי, אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו כבעבר אני לא בטוחה אם זה מהמקרה שלו או אם זה מחוסר יחס הראוי לאישה, כל פעם כשהוא היה מקלל הייתי סופגת וסופגת! הגעתי לנקודה שאני לא מוכנה לכך יותר, לא מוכנה להשפלות, לא מוכנה לחיות כך את חיי!כמו כן משפחתו תמיד ביקשה ממני, לתמוך, ולעזור לו וגם להבין אותו בעקבות המחלה, אבל, אני מרגישה שאני לא יכולה לשאת זאת יותר, למרות שמצבו הישתפר בעיקבות הטיפול שהוא מקבל, אני מרגישה שאני לא אוהבת אותו כבעבר ומרגישה שאני נישארת איתו מתוך רחמים, לא רוצה לפגוע בו במשבר שלו כדיי שלא יכנס למשבר נוסף, אני רוצה להיפרד מחברי בלי מצפון ורגשות אשם נורא נורא קשה לי, אני רוצה להזכיר ולהדגיש שניסיתי לפני כמה ימים לסיים את הקשר אבל, הוא לא יכל לקבל זאת ובכה כמו תינוק, והתחיל להאחל לי "ברכות" נורא יפות, ואני חייבת להזכיר שהוריו גם עשו לי מצפון על כך, וכמובן רק בשביל שלא יהיה במשבר ושלא יהרס לו הטיפול נישארתי איתו.אני רוצה להיפרד ממנו לחלוטין, אני לא חושבת שאני אוהבת אותו כבעבר, יש לי סימפתיה אליו, אבל, זה לא זה!!אני רוצה לציין עוד נקודה אחת, אבל אני תמיד תמכתי בחברי, חיזקתי אותו, ובאתי לקראתו ולא הלכתי איתו ראש בראש.איך אני ניפרדת ממנו ללא מצפון ורגשות אשם ולצאת מכך נקייה!? בבקשההה חייבת עצה דחופה לא יכולה לסבול זאת עוד!תודה רבה, אשמח לקבל עצות נוספות.......

דנה יקרה,
רגשי האשם שלך הם כלי משחק בידי הוריו, והם מנגנים בהם אותך. דנה, את מחפשת לך בן זוג לחיים, ולא מטופל שאת צריכה לקחת עליו אחריות. בדקת אותו כבן זוג אפשרי הרבה מעבר למה שהיית צריכה, ועכשיו הגיע הזמן להמשיך ולחפש בן זוג מתאים יותר. ולשם כך, אין לך ברירה אלא להתנתק. והינתקי לחלוטין, כי זו מלכודת בוץ, וחול טובעני. לא זו היתה המטרה שלך כשהכרת אותו. המטרה שלך היתה למצוא בן זוג שתוכלי לא רק לאהוב, אלא להיתמך בו, ולבנות איתו בית ראוי, מחבק ותומך. כאן, זה לא יהיה לך איתו. זה לא שנולד לך בן עם פיגור, שאת מחוייבת לו. זה בן זוג, בשלב של חיפושים ושאלות אם הוא מתאים לך. הוא לא. המשיכי הלאה.