חיי לילה וחיי שיתוף: זוגיות ואתגרים

שלום רב
לד''ר אורן חסן היקר,אני חדשה פה בפורום, אני כל כך נהנית לקרוא את התשובות החכמות שלך. כמה עומק..!!! אז ישר כח ותודה לך.אני בת 26 וחבר שלי בן 33 , אני נמצאת עם בן זוגי כבר חצי שנה, הוא שותף לא פעיל באיזה בר בתל אביב. מה שאומר שהוא מבקר שם במשך השבוע. ( הוא לא עובד חוץ מזה כרגע) .יש בינינו קשר מצוין וממש טוב לי איתו אך הבעיה היא שהוא כל הזמן מבלה בלילות, אם הוא לא נמצא בפאב שלו.. הוא הולך לפאבים שבבעלות חברים טובים שלו. ממש קשה לי עם העובדה הזאת. זה קשר רציני של חתונה כנראה...אני אחת שלא ממש יוצאת במשך השבוע, גם כי זה לא ממש מדבר אליי וגם כי אני צריכה לקום ממש מוקדם בבוקר . הוא לעומת זאת כרגע התפטר מעבודה שעבד בה בבנק - טוען שזה שיעמם אותו ורוצה להיות עצמאי.ולשאלתי: קשה לי עם העובדה שאין לו בעצם מסגרת ושהוא מנהל אורח חיים כזה, הרי הדבר האידאלי הוא ששני בני הזוג קמים בבוקר הולכים לעבודה ולעת ערב נפגשים בבית.. ופתאם פה אין את הדבר הזה .. ואני מרגישה מין פחד כזה כי אין מסגרת זה די באוויר.. הוא טוען שהוא רוצה להיות עצמאי וכרגע זה המצב. אז מה לעשות ? האם זה בסדר? זה די מפריע לי.הוא הולך לישון באיזה 5.00 וקם ב- 11:00.. זה נראה ומרגיש לי מוזר. להגיד לו משהו על זה?? או שאין לי זכות?וגם מפריע לי שהוא מבלה בפאבים בלילות, זה פשוט לא כיף ללכת לישון ולדעת שהוא מסתובב לו בפאבים..אודה לתשובתך יום טוב :)

ליה יקרה,
תודה. אני שמח לראות שיש מי שנעזר בדברים שאני כותב.עושה רושם שכאשר בן זוגך הצהיר שכוונתו להיות עצמאי, הוא גם מצהיר על אורח חייו. הוא ויתר, לפחות כרגע, על משכורת מסודרת של עבודת יום, ונדמה לי שה"עצמאי" בעיניו הוא עצמאי של לילה. כרגע יש לו מזה הכנסה קלה (כשותף לא פעיל), והחלטתו על הויתור של עבודת היום שלו אולי נובעת מכך שקשה לו עם עבודה סיזיפית ולא מעניינת. יתכן שזה היה שונה לו היה מוצא עבודה מעניינת יותר, או לולא היתה לו אופציה קלה אחרת, כפי שיש לו, שנותנת לו את הלגיטימציה שלא להתאמץ.אני מבין את השאיפה שלך לחיי שיתוף מלאים, שאכן קלים יותר להשגה כאשר אתם עובדים באותן שעות, ונמצאים בבית ו/או ביחד באותן שעות. אורח החיים שהוא בוחר לא מאפשר את זה, וזה פוגע בדרך שבה רצית לחיות את חיי הזוגיות והמשפחה שלך. מעבר לכך, העובדה שיש לו חופש בלילות אכן תזמן לו אפשרויות, וגם אם הוא גבר נאמן, זה מקנה לך תחושה של איום על הזוגיות, ובודאי אם זה יימשך לאורך זמן. חברי לזה את הריחוק שייווצר בשל הזמן המשותף הדל יותר ביחד, ואת מתחילה לשאול את עצמך אם זו הזוגיות שאת רוצה לעצמך, למרות האדם שהתאהבת בו.שאלה טובה, ליה. בעיקר, כי היא מעלה בעיה אמיתית שעלולה לגרום לחוסר יציבות ולקשר פחות הדוק ושיתופי מכפי שאת רוצה בזוגיות. אני מניח שההבדל הזה ביניכם אינו חדש לך, אלא שהוא התעצם לאחרונה בשל החלטתו המקצועית. תצטרכי לראות את המגמה, ואם להערכתך כך זה ימשיך. תצטרכי לדבר איתו על כך, ולהסביר לו את עמדתך מבחינת הצרכים הזוגיים שלך, ואת האופן שבו את רואה חיי משפחה ושיתוף זוגי, ותצטרכי לראות, על פי עמדתו, לאן הדברים הולכים. ואם וכאשר את מדברת איתו על זה, השתדלי לעשות זאת ללא כעס ופגיעה, כי את לא רוצה לסגור אותו ולגרום לו לשים לך גבולות. את קודם כל רוצה להבין את צרכיו, ושהוא יבין באמת את הצרכים שלך, וינסה למצוא להם פיתרון בשיתוף איתך. ככל שתביעי פחות תסכול וכעס, אלא צורך וכאב, כך ייטב לך בשיחה הזו, ותלמדי ממנה יותר על הרצון שלו ללכת לקראתך.את מוזמנת גם לקרוא את המאמר החדש שלי עליעוץ זוגי לפני נישואים, שאולי יעזור לך לחשוב על ההחלטות שלך.

ד''ר אורן חסן היקר,
תודה רבה על תשובתך, קראתי את מה שכתבת והבנתי שזה באמת בעייתי ולא חרדה לא רלוונטית...אך עדיין אני לא יודעת מה להגיד לו על זה..?מה להגיד: "אני רוצה שתמצא עבודה מהבוקר עד הערב" כדי שתהיה במסגרת ואז לי יהיה יותר נוח? זה נשמע די אגואיסטי .. הוא רוצה לעבוד כמה שפחות ולהרוויח כמה שיותר, ז''א לחפש כל מיני אפשרויות השקעה בכל מיני עסקים או קניית מניות וככה בעצם להתפרנס. זה מוזר כי אני כל היום בעבודה והוא כל היום כמו ציפור מסתובב ברחבי העיר, ומקיים פגישות עסקים עם חברים שלו (שגם כמוהו) , אני לא יודעת, מצד אחד תמיד רציתי גבר "ראש גדול" מצד שני אין לו מסגרת.. אז לסיכום מה להגיד לו ? איך להסביר לו שזה שאני רוצה שתהיה לו מסגרת זה דבר שחשוב לזוגיות שלנו. מבלי שזה יישמע שאני בעצם מנסה לנהל לו את החיים?מבחינת היציאות שלו הוא באמת התחיל להמעיט, כי הבין שזה לא מתאים.תודה רבה וסליחה על ההתעקשות...