חיזוקים חיוביים בזוגיות

שלום
ד"ר חסוןמאז לידת בני בן ה 8 חודשים, הצלחתי להוריד את מרבית העודפים שהעליתי בהיריון אך עדיין נשארו לי 5-6 ק"ג לרדת על מנת לחזור לכל הג'יסים הישנים.עליי לציין שיש לי נטייה להשמנה, לפני מספר שנים ירדתי 20 ק"ג ושמרתי יפה על המשקל עד ההריון (החולשה שלי היא מתוק!). אני מודעת לכך שאני חייבת לשמור ולעשות ספורט על מנת לא להשמין.הבעייה שלי בזוגיות היא בכך שבעלי מאמין שאם הוא יעיר לי הערות "לא נחמדות" (ואמיתיות לדבריו) בקשר למשקל העודף שלי - זה ידרבן אותי והירידה במשקל תהיה יותר מהירה. הוא מאוד "מתקמצן" במחמאות (לדבריו הוא כנה ואומר רק את האמת) ואם אין תזוזה במשקל - אין שום מחמאה, פירגון או עידוד. לדוגמא, אם בצהריים אני מספרת לו שעד עכשיו לא אכלתי - תגובתו הוא "יופי, תמשיכי כך".אני חייבת לציין שאני עדיין מניקה ולכן לא יכולה לעשות דיאטות כסאח וגם יש לי פחות זמן להתאמן מבעבר.ניסיתי להסביר לבעלי שהדרך שלו לא מועילה אלא רק גורמת לההיפך מהרצוי וכי אני זקוקה נואשות לפירגון, תמיכה ומחמאות פה ושם (האבסורד הוא שכאשר אני נפגשת עם חברים אני מקבלת המון מחמאות).אשמח לשמוע את דעתך בנושא ובכוונתי לתת לבעלי לקרוא את שאלתי ואת תשובתך בתקווה שהסבר מאדם מקצועי יגרום לו להבין את מצוקתי הגדולה. אני חייבת גם לציין שבגלל הביקורת ה"אמיתית" שלו הדימוי העצמי שלי מאוד ירד ואני מרגישה מאוד חסרת בטחון (מה שמשפיע לרעה על הזוגיות שלנו...).מצטערת על השאלה הארוכה ואודה מאוד על קבלת הסבר מפורט שיגרום לו להבין מה זה "לחשוב שמן".בתודה מראש,ליאורה

ליאורה יקרה,
מאז ומתמיד ידוע שחיזוקים חיוביים עדיפים על עונשים בתהליך הלמידה. אלא שהחשש של בעלך הוא שאם הוא ייתן לך מחמאה, תחשבי שזהו, הגעת אל המנוחה ואל הנחלה, ולכן הוא ממריץ אותך לרוקן עוד את חצי הכוס המלאה שלך... כשאת מסתכלת על התוכן של דבריו, את בטח אומרת לעצמך: מה, אני עובדת על עצמי כל כך קשה, וזה בכלל לא קל, ושום דבר לא מספק אותו! ועוד: למרות שאת יודעת שזה לא נכון, זה גם נותן לך תחושה שכל מה שאת עושה, זה לא לעצמך, אלא מתוך כך שהוא כופה עליך לעשות זאת. התוצאה היא שהנוקשות והתביעה שלו יוצרים בך התנגדות. ככל שעומדים לנו על הראש, באיזה שהוא מקום קם יצר העצמאות שלנו, זה שגורם לנו להיות בלתי תלויים, וזה שגורם לנו לתבוע את מה שמגיע לנו ביחסים חברתיים, משפחתיים או מקצועיים, ומתמרד. וזה מה שקורה לך.העניין הוא שבמידה מסויימת, זה גם מה שאת מבקשת ממני לעשות לו. את רוצה שאטיל את המשקל הסמכותי שלי, כדי להגיד לו מה שאת רוצה להגיד לו. אלא שבדרך הזו, גם הוא עלול לימרוד, ליאורה, ויתקומם, כי בכל פעם שהוא ייתן לך מחמאה הוא ירגיש כפוי, ושאת עוקבת אחריו לוודא שהוא ממלא את "פקודות הרופא". וגם הוא לא יאהב להיות תחת שליטה. מכאן שגם את צריכה לנסות, אולי, לנהוג אחרת כלפיו. כלומר, במקום "להעניש" אותו על כל אמירה חריפה שלו, את צריכה לעודד אותו על כל מה שנראה כמו פירגון. לתת לו חיבוק ונשיקה, ולהודות לו. לא להגזים בזה בתגובה המיידית, אבל בהחלט להמשיך ולהיות מאושרת גם הלאה, אם זה עושה אותך כזו, על כל מה שמשתמע מזה. והרי בדרך כלל אדם מאושר מתגמל גם את הסובבים אותו בסימנים של אושר ועשיה.מבינה את העניין, ליאורה? את צריכה, בעזרת חיזוקים חיוביים, ללמד אותו איך ללמד אותך בעזרת חיזוקים חיוביים.