חיבור מחדש: טיפים לזוגיות

איני יודעת איך להתמודד כבר עם בעלי. אני אחת שלא מרבה בדיבור עם בעלי. ועם כבר המעט שאני מעוניינת לדבר, יש לי צורך עז לשתף בכמה משפטים- אין לי את מי. אני חייבת לדבר איתו רק בנושאים המעניינים אותו, ולא הוא נועל את פי. לפחות שיקשיב מתוך כבוד ונימוס כמו שאני תמיד מקשיבה לו אבל תמיד. אתן דוגמא: אני בקיאה בנושא : רפואה, וכשהוא סיפר לי אמש על מישהו שחלה ואושפז רציתי להגיב מימה זה נבע אצלו (אבל בקצרה ולא התכוננתי לתת לו הרצאה על כך) ישר תגובתו היא לא אמפתית, אצטט:".. זה לא מעניין אותי , עוד פעם מחלות"? מישהו מהצד עוד יחשוב שאני מדברת איתו 24 שעות על מחלות. ושמתי לב שזה קורה אצלו מתי שהוא: חוזר הביתה והתאכזב ממשהו מבחוץ, עייף, רעב. אני תמיד צריכה למצוא את הזמן לדבר/להגיב לדבריו אפילו מספר מילים כשהוא עם מצב רוח מרומם בלבד, אחרת אם הוא עייף, רעב וכד'- הוא מגלה חוסר אמפתיות וחוסר רצון להקשבה, ממש כמו ילד קטן. היום הוא כבן 60. לפעמים אני ממש חסרת אונים, עצובה עד מאד כאילו אין לי פרטנר. וזה קרה המון פעמים בחיינו והוא לא מוכן ללכת אפילו לייעוץ זוגי. כואב לי עד מאד לראותו מגלה הקשבה לאחרים, ולי - הוא קצר רוח. בימים הקרובים חל יום הולדתי, ותמיד הוא קונה לי מתנות אפילו יקרות. אני מתכוננת לכתוב לו מייל שיקרא את זה היום במקום עבודתו: שאני מסרבת לקבל ושלא יקנה לי שום מתנה ליום הולדתי שיחול בימים הקרובים. כי המתנה שלי ועבור כל אישה זה: הקשבה עם אמפתיה גם אם הנושא לא מעניין. הוא מגלה הקשבה כלפי לפי מצב רוחו בלבד וממניעים אינטרסים (מניעים).. וכל פעם כשהוא מגלה עצבנות כשאני רוצה להגיב/לשתף אותו בנושא שלא מענייין אותו - אני מאד מאד נפגעת, קרירה אליו עד מאד ומרגישה שנאה עזה כלפיו. וכך אני חיה שנים על שנים. מי אמור להיות הכי קרוב לאישה אם לא הבעל. האם כל הזמן אני צריכה "לרתק" אותו??, האם הוא תמיד מרתק אותי??? לא !!. אבל אני לא אראה לו זאת ותמיד אקשיב עם סבלנות ואפילו אזרום ואתן לו להתבטא. וזה בד"כ נושא: מחלות "מזעזע אותו". כאילו "נמאס לו לשמוע. הרי הוא מספר לי על מישהו שחלה, אז באופן אוטומט יש לי רצון להסביר לו על מה שקרה, ואיך מרפאים, מגלה ידע ובקיאות רבה בנושא = הוא ישר מזדעזע. בקיצורף:אין לי עם מי לדבר/לשתף , תמיד חייבת לרתקו. זה מאד מתסכל וזה עצוב. אז יש לי חברות, אבל יש לי רצון להגיב לדבריו, מדוע לסתום את פי ולפגוע ולהגיד בתקיפות: זה לא מעניין????? . מדוע לעשות סלקציה בדיבור שלי??? . מצטערת על האריכות. כתבתי מתוך כאב ופירטטתי בכדי שתרד לסוף דעתי. הרבה תודה על העזרה.

אשה יקרה,
יש ביניכם הרגלים ומטענים של שנים רבות. אני לא חושב שאת שונאת אותו כמו פגועה ממנו וכועסת עליו מאד. יש לך רגישויות מסויימות לתגובות שלו, ובעיקר את רוצה לקבל ממנו הערכה, ואת זה את לא מקבלת. יתכן מאד שההתעניינות שלך ברפואה עומדת ביניכם לא בגללה עצמה, אלא בגלל שאת מנסה להשיג דרך נושא זה הערכה ממנו, והוא מנסה לבלום אותך, כדי שלא לתת לך אותה - סוג של מאבק כוח. מצד שני, יכול מאד גם להיות שהוא באמת נגעל מכניסה לפרטים רפואיים בשל פחדים אישיים שלו, ושרק עם הזמן, ככל שהוא ניסה להקשיב פחות ואת נפגעת יותר בנושא זה, רק אז זה הפך למאבק על הערכה ומניעתה.אני לא יודע מה הפתרון, אבל אולי כדאי לחשוב על תחומי התעניינות ועיסוק אחרים משותפים ביניכם, או יציאות לבילויים, או עשיית דברים אחרים ביחד ששניכם נהנים מהם, ודרכם להתחבר מחדש.