חוסר ביטחון בזוגיות: מה עושים?

שלום
לך ד"ר,בת 20.טוב אז אני אתחיל.לפני כשלוש שנים היה לי חבר רציני, (אהבה ראשונה), זו הייתה אהבה אינטנסיבית ותמימה, ושנינו לא ידענו כמעט כלום על קשר.לאחר כ8 חודשים ביחד, נפרדנו.כשנפרדנו, זה היה לי כ"כ קשה. הוא זה שהחזיק אותי. אני מטופלת כבר קרוב ל4 שנים בשל בעיות נפשיות (קלות) חרדות ובעיות בתקשורת, אני מאוד פגיעה וכל דבר קטן שובר אותי, אני נכנסת לדיכאון בקלות.וכשהיינו יחד, ידעתי שהוא אוהב אותי ואני אותו, וזה מה שחיזק אותי, שכל דבר רע שהיה קורה לי, הייתי יכולה להתקשר אליו והוא היה מחזק אותי והייתי שוכחת מהכל.אחרי שנפרדנו, נקלעתי לתקופה קשה.היה לי המון סטוצים, יזיזות, לא הצלחתי לפתח מערכת יחסים נורמלית עם אף אחד מאותם גברים.לאחרונה, אני בקשר עם מישהו כבר כמה חודשים, ובהתחלה זה הלך לכיוון רציני, ועכשיו כבר גם הוא לא.אני לא מבינה למה זה קורה לי, אני לא מצליחה למצוא קשר, אולי זה כי אני מתפשרת. כי אני כ"כ צריכה גבר בחיים שלי (כמו שציינתי על האקס שלי), שיהיה איתי כדי שאני לא אשבר ואני מפחדת מאד להישבר...ובגלל זה אני מתפשרת, ולא שמה לב ובוחנת מההתחלה את אותו גבר.אני נתלת בקלות לגברים, והם מנצלים זאת. גם כשאני רואה שהגבר שהכרתי הוא לא הנכון עבורי, ויעשה אותי מאושרת כמו שהייתי עם האקס, אני עדיין נשארת, כי אני כ"כ צריכה את זה.יש לי קושי גדול בלעזוב, את הקשר שאני נמצאת בו עכשיו עם אותו בחור שזה הלך לכיווןן רציני בהתחלה ועכשיו כבר לא, יודעת שלצידו לא מרגישה מוגנת או נאהבת, ועדיין נשארת.ממה זה נובע ? זה מתחיל להדאיג אותי. אני מניחה שמחוסר ביטחון, אני בחורה יפה מאוד ולא חסר לי כלום, אבל תמיד הייתי חסרת ביטחון.אני לא יכולה לעזוב אותו.. ואני לא מאושרת איתו..אבל זה גם לא יעזור לי לעזוב אותו ואז שיקרה לי מקרה דומה לפעם הבאה..אני חייבת להבין את הבעיה ולטפל בה..אשמח לעצה..תודה רבה רבה!!!

שרון יקרה,
אני מניח שאת מבינה שיותר קשה לי לענות באופן ממוקד לשאלה "ממה זה נובע" ולתת לך הדרכה איך לטפל בזה מאשר תשובה שאולי תקבלי בטיפול שלך. אני מנחש שתשובה שאתן לך תהיה טריוויאלית יחסית, וכנראה כבר שמעת אותה בעבר - ובעצם, אפילו נתת אותה כאן - חוסר הבטחון שלך. אבל ארחיב עוד מעט, ואומר שאולי משמעותי כאן הוא הפער שבין הציפיות שלך מבן זוג לבין הציפיות שלך מעצמך. את רק בת 20, ועדיין לא התחלת לבנות לעצמך עתיד משלך. אולי גם בניית ההווה שלך לא מספיק טובה, ואת מתקשה לתת בעצמך אמון שתוכלי לחיות חיים מעניינים ועצמאיים. אם זה כך, טבעי שאת מצפה לקבל את הכל לא דרכך אלא דרך בן הזוג שלך - קודם כל עצם ההישג שיש במציאת בן זוג מוצלח והשמירה עליו, והעובדה שיש מישהו שאוהב אותך ודואג לך, ואחר-כך אולי גם הסטאטוס והביטחון הכלכלי, העניין החברתי ואולי גם התרבותי, הבאת ילדים (שוב: כסממן של "הצלחתי בחיים") וכן הלאה, דברים שאת לא סומכת על עצמך להגיע אליהם לבדך. את נמצאת בתחילת דרכך בחיים. את צריכה להתחיל לבנות לעצמך קודם כל את עתידך האישי ולחזק אותו, ודרכו תקבלי את הבטחון העצמי שלך. בן זוג אמור להגיע כתוספת טובה עם דברים שבן זוג נותן ושאינם קיימים לבד, אבל לא כדבר שעליו יקום וייפול הקיום החברתי שלך והאושר שלך. ולבנות את זה לוקח זמן. אולי אין לך סבלנות ואת זה את צריכה לבנות בטיפול שלך.