חוסר פתיחות בזוגיות: מה יכולה להיות הסיבה?

היי אורן,אני יוצאת עם מישהו כמעט חודשיים שהכרתי דרך אתר היכרויות. אני בת 26 והוא בן 30. לפני חצי שנה הוא התגרש אחרי שהיה נשוי שנה וחצי.פחדתי מאוד להתחיל את הקשר איתו מהסיבה שאולי הוא מחפש מישהי שדרכה הוא יהיה יכול לרפא את הכאב. הפחד נבע מהסיבה שגם אני בעצמי עמדתי להתחתן והאירוסין בוטלו, פחדתי לקחת את הסיכון ולהיפגע שוב.אחרי מחשבה ארוכה החלטתי כן לתת לזה צ'אנס ולהיפתח למשהו חדש איתו.במהלך הזמן שאנחנו יוצאים מרגיש לי שהוא ממש סגור ושוקל מאוד בקפידה את הדברים שמספר לי עליו. דיברתי איתו על זה שחשוב שתהיה פתיחות ביננו ושירגיש בנוח, למרות שאני יודעת שהוא חווה כאב ובגללו הוא מרגיש את העצירה. הוא טען שיש דברים שהוא לא רואה לנכון לשתף אותי בהם כי הם לא נוגעים אליי. הבנתי את הנקודה של הדברים שאמר אך איך אני יכולה לשתף מישהו בדברים שנוגעים אליי אם הוא לא משתף פעולה וזה לא הדדי?אני מרגישה מאוד לא בטוחה איתו, מערכת יחסים מאוד שונה בהשוואה למה שאני מכירה.אני לא יודעת אם מוקדם מידי לדבר על יחסינו לאן אבל רמזתי לו על זה והוא הרגיש שאני לחוצה.מרגיש לי שהתרחקנו מאז שדיברנו על זה ושזה עלול להתפרק.מה לעשות?

אוריה יקרה,
את צודקת בתחושה שלך. אבל זה לא חייב להיות קשור בכלל לגרושים שלו ולפגיעה שלו. יתכן בכלל שזה הפוך, ושזה דווקא אחד הגורמים לגרושים שלו, אי היכולת שלו להיפתח. מערכת זוגית בריאה צריכה להתפתח תוך כדי צמיחה של הפתיחות באופן הדדי. זה שאת נותנת לו הנחות בעניין הסיבה לחוסר הפתיחות שלו, יכול להיות נכון ויכול להיות לא נכון. את רק חודשיים מכירה אותו, ואת עוד לא יודעת מספיק מעבר למה שאת באמת רואה לנגד עינייך.

נכון מאוד וזה מקשה עליי ויוצר בלבול גדול מאוד איתו.החלטתי בסוף השבוע לסיים את הקשר איתו, מאחר ובמהלך הזמן שהייתי איתו לא הבנתי ממנו מספיק מה הוא רוצה מבחינת זוגיות ולא הרגשתי שמקומי בטוח איתו.בחצי השנה האחרונה הוא הגבר השני שהכרתי וניסיתי איתו מערכת יחסים שלא צלחה.אני מרגישה שקשה לי מאוד לסמוך ולגלות אמון במי שעומד מולי.טרם תחילתי קשר חדש, חשוב לי להבין איך אני יכולה לסמוך יותר מול מי שמולי ושלא כל דבר שלא מתנהל כשורה וכמו איך שאני רגילה יוציא אותי מדעתי.

אוריה יקרה,
המציאות היא שאנחנו נוהגים לפי שתי סטטיסטיקות שונות. האחת, היא זו שחווינו, שאומרת לנו שאנחנו נפגעים בקלות, או להיפך, שאנשים הם טובים, נדיבים, ולכן שכדאי לתת בהם אמון. הסטטיסטיקה השניה מגיעה בדרך של שמועה - מה אומרת הסביבה שלך על הסטטיסטיקה שהיא חוותה, או העיתונות, או הספרים והסרטים. הסטטיסטיקה השניה רחבה יותר, עם השאלה איך את מנתחת אותה ולמה את נותנת יותר או פחות ערך, על פי המקור שלה, אבל גם היא פחות חוויתית. הרגש מגיב חזק יותר לסטטיסטיקה האישית שלך, הן לצד המספרי שלה, והן לעוצמתו של הצד הרגשי של תוצאותיה.יוצא מכך שאת לא יכולה לסמוך על כולם, אבל את לא רוצה לשלול את כולם. אני חושב שאת בעיקר שואלת: האם יש כלים לדעת במי לתת אמון ובמי לא? האם יש דרך להבחין?עקרונית כן, אבל אנחנו נכשלים בזה כל כך בקלות בגלל סיבות שונות. עקרונית, מי שמקשיב לך, שמתחשב בך, שיודע איך לא להסכים איתך מבלי לבטל אותך, שדואג שלא לפגוע בך גם כאשר את פוגעת בו, ושאוהב אותך, אבל באופן יציב ורציף, וללא תנודות חריפות שתלויות במצבי רוח. אבל לפעמים אנחנו נכשלים לראות מי שאינו כזה, בגלל שהוא חתיך הורס, מצחיק בטרוף מדי פעם, יודע להחניף ולהראות אהבה טוטלית, בחלק של הזמן, או שהוא מצליחן בכל קנה מידה אחר. ואז, אנחנו נוטים להתעלם מהאפשרות של פגיעה, כי הוא לא מספיק זוגי או לא מספיק רוצה אותי. פשוט? - לא, זה לא. לפעמים נכשלים, אבל חשוב לדעת להתמודד עם זה, כי זה עלול לקרות לכולנו.