כאשר שניכם צודקים: פחדים ורצונות מנוגדים

שלום,
אנחנו זוג בגילאי ה30, שנתיים וחצי יחד ולקראת חתונה. בן זוגי לא רוצה שאמא שלי תתערב בכלום. בהתחלה היא רצתה לבוא לראות איתנו אולמות ולעזור לנו במשא ומתן אבל הוא כל הזמן אומר "אנחנו ילדים גדולים" ויכולים להסתדר לבד.הבן זוג שלי לא מערב את המשפחה שלו בפרטים בכלל ומבחינתו ומבחינתם זה בסדר גמור. בסוף זרמתי איתו ובחרנו אולם בעצמנו ששנינו אהבנו...ועכשיו הייתי רוצה שאמא שלי תעזור לי בעיצוב האולם, חופה וכו ובכלל להרגיש נוח להתייעץ איתה - אבל הוא ממש לוקח את זה קשה ומבחינתו זה משפיע על ההחלטה שלי והוא מתחתן איתי ולא עם אמא שלי.גם לטעימות לאולם הוא זרק לי ש"נלך רק אנחנו" ולזה בשום פנים ואופן לא הסכמתי...אמרתי לו שברור שהמשפחה שלי תגיע אבל בסופו של דבר ההחלטה הסופית תהיה על ידינו.מבאס אותי שהוא כזה נוקשה. אמא שלי כבר לא רוצה להתערב בכלום כדי לא לעשות בעיות מצד שני היא רק רוצה לעזור ואני כן רוצה שתהייה מעורבת...אני מפחדת כי אני יודעת שזה יהיה ככה לכל החיים, אלו רק ניצנים ראשונים. היום זה חתונה, מחר זה קניית דירה, עיצוב דירה, חינוך הילדים וכו וכו ...לא יודעת כ"כ איך להתמודד עם זה. זה נורמאלי הדרישות שלו?תודה רבה!

לקראת יקרה,
בודאי שאת צודקת כשאת רוצה לערב את אמך בהחלטות חשובות לך. את רגילה לזה, את רוצה את תמיכתה והיא חשובה לך, כמו גם המעורבות שלה בחייך, ואולי גם אמך נפגעת מהדחייה הזו ולך קשה עם הפגיעה הזו בה. העובדה שאת הופכת להיות חלק מזוג, או משפחה חדשה, לא מעלימה את הצורך שלך בתמיכה שאת רגילה אליה.בודאי שהוא צודק, כי הוא רוצה שתקבלו החלטות ביחד מבלי שתהיי מושפעת על ידי אנשים אחרים, גם אם הם בני משפחה או הורים או אמא. זוג הוא יחידה נפרדת, והחלטות צריכות להתקבל בין בני הזוג, מבלי שבעלי עניין, צורך או השפעה יתערבו, כי לפעמים זו התערבות מניפולטיבית, רגשית, שקשה לצד אחד או לשניהם להתגבר עליה.ואת צודקת עוד בכך שהיום זו חתונה, ומחר זו תהיה קניית דירה, עיצוב דירה, חינוך הילדים ועוד ועוד. נכון. ובזה אני בטוח שגם הוא מסכים לגמרי. ואולי בדיוק לכן הוא מתנגד למעורבת של אמך.יתכן שהוא רוצה אותך חזקה יותר, עם החלטות שלך עצמך של מה שאת רוצה, ואולי זה באמת תהליך פרידה ועצמאות חריף מדי בשבילך. באותה נשימה, יתכן שהחרדות שלו מפני התערבות מוגזמים מאד, או שהוא חושש, אולי, שמישהו שיפריע לו לשלוט בך. אני לא יכול לדעת מה מכל אלה נכון, וראיתי את הכל. כמובן, כולל האפשרות שזה משהו מכל אחד מהם.אני יודע שאתם לקראת חתונה. אתם צריכים לדבר הרבה יותר על הפחדים שלכם, ללא כעסים. שניכם חוששים, כל אחד מדבר אחר. תצליחו בודאות לפתור את הדברים ביניכם אם תלמדו לדבר בפתיחות על הצרכים הרגשיים שלכם, ובעיקר להקשיב לאלה של הצד השני. אם תצליחו לעשות זאת נכון, תדעו שלא להילחם על הכל, אלא להפריד בין החשוב לפחות חשוב, ולדעת היכן לוותר, ומתי לומר לצד השני שזהו משהו שקשה לוותר. לא בגלל החלק הרציונלי, אלא דווקא בגלל הצד הרגשי. זה תהליך של הרבה קבלה, שאם תצליחו לצלוח אותו טוב, עם הקשבה ופתיחות, תצליחו להגיע לנישואים שלכם עם מתנת החתונה הכי גדולה שלכם.כתבתי, אגב, מאמר עלטיפול לזוגות צעירים. כדאי לקרוא אותו כדי לראות את התהליכים העוברים על זוגות בתחילת דרכם. בעצם, תוכלי עודמאפיינים לקשיים של זוגות צעירים בדף הזה.