חוסר עקביות בזוגיות: מה לעשות

שלום
ד"ראני בת 29 ובן זוגי בן 27יצאנו 4 שנים שבהן יחד עם המון אהבה כבוד הדדי ונתינה שנינו עשינו טעויותאני רגישה מדיי זקוקה כל הזמן לצומי והוא שתקן ואדישלעולם לא הגיב במהלך ויכוח ושתקאחרי 4 שנים שלא אמר מה מפריע לו גם אם שאלתי התחלתי להרגיש שותפה לדירהלפני כחודש עזבתי את הבית( של ההורים שלו) שגרנו שם תקופה וביקשתי הפסקהכי ראיתי שאנו לאט לאט מתרחקיםבמשך הזמן הזה הגעתי לכל מיני תובנות לגביי וגיליתי שלא הערכתי אותו מספיקושהוא חשוב לי ואני רוצה לתקן ולבקש סליחהלמרות ש50% מהאשמה מוטלת עליו מדוע לא שיתף אותי מעולם בדברים שהפריעו לו?לאחר חודש נפגשנו וביקשתי סליחה שעשיתי טעויות ושאני אוהבת אותו ושייתן לי צ'אנסהרי עמדנו להתחתן ולא רוצה לאבד אותוהדבר הראשון שהוא אמר שטוב לו לבדזה ריסק אותימה עליי לעשות ניסיתי שוב לבקש צ'אנס למען האהבה הגדולה שלנווהוא לא יודע הוא מבולבל וביקש שאתן לו את הזמו שלו כי הוא אוהב אותי ולא יוכל לדמיין אותי עם מישהו אחרזה משגע אותי לגמריהוא משאיר אותי באוירובאמת קשה לי בלעדיוולא יכולה לדמיין את עצמי עם אחרמה עליי לעשותתודה

אנונימוס יקרה,
עושה רושם שבלבלת אותו, כי לא היית עקבית. ולכן, הגיוני שהוא התחיל לחשוב על אפשרויות אחרות, כדי להכין את עצמו נפשית לשלב הבא. מכאן, שהוא צריך לדעת מה את חושבת עליו ומרגישה כלפיו (ואפשר לעשות את זה ללא תחנונים והתרפסות, אלא בשיחה גלויה), וגם, הוא צריך להבין את לא קפריזית שמשנה את דעתה בכל פעם, אלא יודעת לשמור על עקביות. בשביל זה את צריכה באמת להמשיך ולהיות עקבית. מה שאומר שאם את פתאום מרגישה אחרת, כי את כועסת עליו מסיבה כלשהי, את צריכה לזכור שאת משנה מדי פעם את דעתך, להרגיע, ולהישאר עקבית למרות זה. לא קל. אבל יותר מכל, את צריכה גם לשכנע אותו בזה שאת יודעת לעשות את זה, כי זה אחד הדברים העקריים שפגעו בו. ואם הוא יתעקש שטוב לו לבד (כלומר, יותר מאשר לבד, פרושו בלעדייך), והוא עקבי בזה, תצטרכי ללמוד להשלים עם זה ולהמשיך הלאה. ולמרות הכאב, זה אפשרי.