חוסר משיכה מינית: סיבות ודרכי התמודדות

היי...אני בת 25 נשואה שנתיים ויש לי 2 ילדים,. הגדול בן שנה וחצי והקטן בן 4 חודשים. אני מתוסכלת מהיחסים שלי עם בעלי או יותר נכון מההרגשות שאני חווה או בעצם לא חווה...בעלי בן 26, בחור צעיר עם הרבה שאיפות. אנ יכולה לומר שהוא אבא מקסים ושעברנו המון ביחד לפני הנישואים ואחרי...התמודדנו בשנתיים עם קניה ומעבר של 2 דירות כאשר אני הייתי בהריון פעמיים ולמדתי, התמודדנו יפה ובשיתוף פעולה. היחסים שלנו טובים, החברות טובה, אנחנו מסתדרים. אבל.......אני לא מצליחה לקיים איתו יחסי מין. אני לא נמשכת אליו ובתקופה האחרונה שום דבר גם לא עוזר. פעם הייתי שותה קצת אלכהול וזה היה זורם היום כלום לא עוזר...גם לא צעצועי מין...אני לא מצליחה להתנשק איתו וכשהוא מנשק אותי אני מתעצבנת מהזיפים שלו, אני פשוט שונאת שהוא מנשק אותי אני נרתעת ובתוכי לפעמים יוצא לי "אני שונאת אותו". אני מתוסכלת שאני אפילו לא יכולה לדבר על זה עם אף אחד. המשפחה שלי מתה עליו ולא נראה שהיא תקבל את זה איי פעם שנתגרש. מלחיץ אותי לחשוב על זה בכלל..אף פעם לא הייתי מקבלת את אלו שאומרים "נשארנו ביחד בגלל הילדים" לראשונה אני יכולה להבין למה הם התכוונו, אני לא מסוגלת לחשוב על פרידה כשאני חושבת על הבכור שלי, הוא מת על אבא שלו.מאז ומתמיד זו היתה קושיה אם אני אוהבת אותו באמת, גם בשבילו זה אף פעם לא היה ברור. ברור לי שאני אוהבת אותו ומעריכה אותו אך לא אהבת גבר. אין לי תשוקה אליו בכלל אף פעם לא היתה לי...וגם את זה הוא יודע.לפני כשבוע וחצי חלמתי על עצמי עם מישהו (אינו מוכר) מתנשקים בלהט..עד היום לא עוזבת אותי ההרגשה הזו שכבר כמה שנים לא הרגשתי, את הלהט, הכמיהה. נמאס להרגיש שהוא דוחה אותי ואני מרגישה שאני בנישואים האלו סוחבת וסוחבת שתכל'ס מהרגע הראשון של הנישואים תמיד ידעתי שהסיכוי שלנו להתגרש הוא גדול מאוד. רוצה להרגיש, רוצה לאהוב אבל לא רוצה לפגוע בו, בילדים, בהורים בכולם... מצטערת על האורך זו הפעם הראשונה שהתחושות האלו יוצאות ממני בצורה כלשהי.אשמח לקבל עצה...חיזוק...משהו..

אם זה מעודד אותךקראתי את מכתבך והתרגשתיאני במצב דומה מאוד לשלך..זה כאילו שלקחת את המילים מהפה שלי וניסחת אותם בהודעה שלךאני גם מחפשת פיתרון ושותקת גם בגלל הילדים.אשמח לעצה של הד''ר שתהיה משותפת גם לי.תודה

דידי יקרה,
חבל שלא כתבת אם היה לך נסיון בקשר מתמשך בעבר, ואיך הרגשת שם בקשר המיני (ובכוונה אני מדבר על קשר מתמשך, ולא על קשר קצר, שההרגל טרם משפיע). זה היה יכול לסייע לתת כיוון, כי יכולות להיות לתחושות שלך כמה סיבות.אני יכול לתת לך כמה כיוונים, שלא את כולם את יכולה לבדוק באופן מיידי.אנחנו יודעים שאצל נשים, הרבה יותר מאשר אצל גברים, המשיכה המינית תלוייה ביחסים שביניכם. האם יש לך כעסים כלפיו על עניינים שלא מצליחים ביניכם? על היחס שלו אלייך? על מידת השיתוף שלו? על כך שהרצונות שלו נכפים עליך?משיכה פיזית: אני מבין שלא היתה לך מלכתחילה. לא מעט נשים מפתחות אותה, ואת האהבה שלהן בעקבות היחסים המתפתחים וההערכה שלהן אל בן זוגן. צריך לכן לחלק זאת לשניים: האחד – אולי משהו בחיצוניות שלו פוגם במשיכה שלך אליו. השני – אכזבה וזלזול שלך ביכולות שלו להגשים את השאיפות שלו (ושלך), או מההערכה כלפיו של החברה, יכולים להשפיע עליך. ומצד שני, חוסר משיכה שלך אליו, יכול לגרום לך "לחפש אותו" ולכן לזלזל בו. כך שזו נקודה לא פשוטה להערכה. בנוסף, עניינים הקשורים בהסטוריה שלך או שלו, או בהתנהגות המינית שלכם, יכולים גם כן להשפיע.יש כאן אולי עניין מורכב יותר, שאולי אינו בר שליטה בקלות. יש טענה שנשים נמשכות לגברים שהמערכת החיסונית שלהם שונה משלהן (ובמקרה כזו, ביצירת ילדים, הן תהיינה משלימות זו את זו, וכך הילדים אמורים להיות מחוסנים יותר). מתברר שיש קשר בין המערכת החיסונית לבין חומרים נדיפים שאנחנו קולטים אותם מבלי להיות מודעים עליהם, הקרוייםMHC(Major Histocompatibility Complex), והמשיכה או אי המשיכה נקבעת לפי הרכב החומר הזה. נעשו לא מעט מחקרים בבני אדם ובבעלי חיים על המשיכה לפי הרכב ה-MHC, כך שהתופעה מוכרת, וגם היתרון הביולוגי שלה. אלא שלמיטב ידיעתי, פרט ללתת לנשים להריח חולצות מזיעות של גברים שונים שהמבנה החיסוני שלהם ידוע (וכך גם זה של הנשים), לא נעשה דבר. כך שזה עדיין צעד גדול מדי לומר שהמערכת הזו משפיעה גם על יחסים בטווח הארוך, ולא רק בטווח הקצר. במילים אחרות – עדיין לא יודעים. וצריך להיזהר מההשלכות, כי אחרי הכל, גורמי המשיכה לאורך זמן הם רבים מאד, והבולט ביניהם הוא טיב היחסים שבין בני הזוג.מה המסקנות?אם היחסים ביניכם רעועים בגלל סיבות נוספות שאינן קשורות במשיכה, אזי כדאי קודם כל ללמוד לשפר את היחסים ביניכם ואת התקשורת, ותצטרכו לטפל קודם כל בזה. הערכה הדדית וקירבה יכולים לסייע מאד. אם הבעייה אינה שם – אני ממליץ ללכת לטיפול מיני ולבחון את השאלה הזו יותר לעומק (חפשי באתר שלאיט"ם, האגודה הישראלית לטיפול מיני, או פני אלי להמלצה, אם אוכל -do@orenhasson.com- תלוי במקום מגורייך).בכל מקרה, אל תפחדי ואל תייחסי חשיבות מרובה לחלום המיני שלך. חלומות כאלה הם דבר נפוץ, ומגיעים גם למי שנמצא ביחסים טובים עם בן/בת זוג. אלא שהחלום העצים את תחושת האכזבה שלך, ואת הכמיהה שלך למשהו אחר, ואת זה אפשר להבין.אם היחסים ביניכם טובים, אני ממליץ ללכת בערוץ הזה לפני ויתור על הזוגיות. מגיע לך ולבן זוגך התייחסות רצינית ומקצועית. וקבעי עם המטפל או המטפלת המיני/ת שלכם פגישה נפרדת לאחר חודש או חודש וחצי של פגישות, לאחר שתעברו תחילת תהליך והכרות טובה יותר עם המטפל/ת, כדי לקבל איזו שהיא פרוגנוזה, כלומר, הערכה על הסיכוי לשינוי. קבעי את מצבך רק לאחר מכן.

היי..ראשית תודה רבה על ההתייחסות, קיבלתי את התחושה שאני לא לבד בכל התסבוכים האלו...תודה גם לך מימי.מאז ומתמיד היו לי מערכות יחסים ארוכות טווח ובהתאם לזאת היחסי מין שלי, מעולם לא עשיתי סטוץ. אני לא מגדירה את עצמי כבן אדם מיני מעל הממוצע אולי קצת פחות אבל אני מרגישה את הצורך לקירבה הזו ולא בהכרח המשגל עצמו אלא את החיבוקים, נישוקים, רומנטיקה ותשוקה. אני כן יכולה להגיד שבסופה של כל מערכת יחסים שהיתה לי היתה מעיין הקדמה לסוף, יחסי המין הופסקו מספר חודשים קודם. זו גם אחת הסיבות שנבגדתי לא מעט פעמים.הפחד שלי הוא שאני יודעת מנסיון העבר שהיחסי מין שלי תלויים ביחסים או יותר נכון ברגשות שבינינו. מערכת היחסים שלנו נחשבת לטובה מבחינת שיתוף פעולה ומצד בעלי כמעט באופן טוטאלי. הוא אוהב ומעריץ אותי, סומך עלי ומאושר בחלקו. לעומת זאת אני לא סומכת עליו בכלל...אני לא רואה את דמות הגבר שאליה אני נמשכת, חשבתי שאולי זה גם ישתנה וביחד נצמח למעלה אבל בזמן האחרון הסבלונות שלי פוקעת שוב. אני בכל לילה חולמת משהו אחר שמלווה אותי כל היום...אני לא מרוכזת בעבודה ולא בבית. אמש חלמתי על האקס שלי...חלמתי שאני נתקלת בו ושאני מנסה להשתלט על עצמי שלא לבגוד בבעלי אבל אני כמעט ולא מצליחה ...אני מנסה לנשום את האקס שלי וכולי מתמלאת מבפנים במשהו שאני לא יכולה לתאר ושלא הרגשתי שנים.....אני פשוט נלחמת שלא להתעורר מהחלום, רוצה עוד ועוד. זה כבר מתחיל להפחיד אותי...אני יודעת שאני יעמוד בערכים שלי ולעולם אני לא אבגוד באמת אבל גם לדבר עם בעלי ולחשוב על החלומות שלי זה הורס אותי, להגיד כן מאמי גם אני אוהבת אותך שובר אותי לגמרי...כשהוא יודע בתוך תוכו שאני לא. כל כך קשה לי לפגוע בו, הוא כל כך משתדל ויהיה מוכן לעשות הכל בשביל האימרה "עד שהמוות יפריד בינינו".לפעמים אני כל כך רוצה שהוא יבגוד בי אבל אין סיכוי שזה יקרה.בהקשר של המערכת החיסונית יש מצב שזה גם משפיע...כל הזמן הייתי אומרת לאמא שלי שאני לא מסוגלת לנשק אותו שיש לו ריח שני לא יכולה לסבול וזה לא חור בשן בוודאות וגם את ריח הגף שלו.חשבתי מספר פעמים על ייעוץ כלשהו אך איך אני יכולה לומר לו שאני לא נמשכת אליו ולאשר לו את ההרגשות האלו שהוא כל כך מדחיק ומפחד להאמין בהן, איך אני יכולה לעשות לו את זה????

קשה לי לומר שני שמחה על כך שיש עוד מישהי שמרגישה ככה כי זה לא פשוט בכלל אבל אני כן שמחה שהחלטת לשתף אותי בכך... אשמח אם תספרי מה עובר עליך... אני זקוקה להזדהות...להבין עוד מה עובר עלי...עלינו

דידי יקרה,
במכתב הראשון כתבת שהוא יודע שמעולם לא נמשכת אליו, אולי כי הרשית לעצמך להיות חריפה יותר במכתב ההוא. הפעם, כשאת קצת שקולה יותר וחושבת על האפשרויות באופן מעשי, כתבת שזו רק ידיעה שהוא מדחיק. בקושי. ושאת לא רוצה לפגוע בו בהצפתה.אבל יכול להיות שאין ברירה, דידי, כי האלטרנטיבות שאת מעלה ונגררת אליהן בעיני רוחך פוגעות עוד יותר. אבל אני מציע שתלכי בהתחלה ליעוץ פרטני, כדי לנסות להבין טוב יותר את עצמך ואת האפשרויות, וגם כדי לדעת להיכן לקחת טיפול זוגי/מיני בהמשך, ובאיזה אופן לגשת אליהם.

דידי יקרה,
אני מבין את הצורך שלך, אבל לצערי לא אוכל להרשות כאן דיאלוג ביניכן. זה מנוגד לכללי הפורום, ופותח פתח שמפריע לעבודתו. ההודעה של מימי נשארה כשואלת, לא לצורך פיתוח דיאלוג. צר לי...

מצטערת לא ידעתי נהלים אלה...

העתקתי תגובה שלך למישהי מן האתר...מזמן מזמן...זה מה שקורה לי בדיוק , תמיד ידעתי שאני נמשכת לגבר כוחני, עצמאי, בוגר ממני....אז אם זו אכן הבעיה מה יש לעשות כרגע?ליאת יקרה,את לא הראשונה ולא האחרונה שזה קורה לה. לפעמים נוצרת טעות בשיפוט שמקורה בכך שאם מישהו רוצה אותי, סימן שהוא לא מספיק טוב, אחרת היה מחפש מישהי טובה יותר. ואם הוא מתייחס אלי בחוסר כבוד, סימן שהוא מוצלח יותר, ושאני לא ראויה לו, ולכן זה הבחור שצריך להשיג.לפעמים זה קורה דווקא לבחורות הכי טובות והכי יפות, כי הן כל כך רגילות שמחזרים אחריהן, שדווקא הגבר שחורג מהנורמה, ומתנהג אליהן בזלזול, גורם להן להרגיש בלתי ראויות, והן צריכות להשיג את כבודן האבוד מחדש, ודווקא על-ידי כיבוש של הגבר הזה (ובדרך כלל פרושו של דבר דווקא כניעה לו).נסי לעבד מחדש את ההסטוריה שלך עם גברים, כדי להבין מה באמת קרה לך. חשוב יותר, לנסות להבין מה לא מוצא חן בעינייך דווקא באותם גברים שהם מוצלחים יותר. האם משום שאינם אסרטיביים מספיק לטעמך (ונכון הוא שאסרטיביות של גברים היא תכונה חשובה מאד לנשים בתהליך המשיכה שלהן כלפי גברים)? אם לא תצליחי להבין בעצמך את התהליך, נסי ללכת לטיפול. והייתי מציע לך ללכת לפסיכולוג קוגנטיבי, שיחפש פחות את ההורים, ו"ילמד" אותך מה טוב לך.

דידי יקרה,
בדיוק מה שכתבתי לך בתשובתי האחרונה: ללכת ליעוץ פרטני, ולהתחיל משם. את צריכה לתת לעצמך דין וחשבון טובים ומדוייקים, עד כמה שאפשר, על מה שקורה לך. את צריכה גם לחפש ולמצוא לעצמך את היכולת להתנהל באופן שהכי טוב לך, וזה לא לגמרי קל, כפי שאת רואה...