חוסר התמסרות בזוגיות

שלום
ד"ר חסון,אודה אם תוכל להתייחס בהקדם.אנחנו ביחד 3 שנים. כשביחד - ממש מקסים, מעל לכל הציפיות.הוא לא אמר מעולם שהוא אוהב למרות שלפעמים אני יודעת (אומר שלא יודע מה זאת אהבה). אבל קשה מזה - אנחנו לא שותפים בכלום. שנינו מסודרים כלכלית אבל: מעולם לא נגעתי באוטו שלו, ואין שום דבר שלי בבית שלו. אנחנו גרים בבית שלי, ואני משלמת חשבונות. לפעמים הוא מתחלק בהוצאות שוטפות ולפעמים מזמין לצאת על חשבונו. הוא נוהג לפעמים באוטו שלי, אבל לי אסור בשלו (לעומת זאת-הוא שותף עם אחותו בדברים הסויימים). בחודשים האחרונים שניסיתי להראות או לבקש - והכל התפרק. הוא טוען שהתקשורת לא טובה ביננו ושאני אף פעם לא מרוצה. כרגע לקחתי מספר ימים של פסק זמן - אבל לטענתו - יותר רגוע לו ככה.שאלות: 1. איפה אני טעיתי?2. האם יש עוד אפשרות להציל? - סה"כ זה בסיס מעולה...תודה מראש

אורית יקרה,
את יוצאת מתוך הנחה שטעית, אבל אולי לא טעית. את חושבת שטעית בהתנהגות שלך כלפיו, אבל יכול להיות שבכלל טעית בבחירה שלך. ויכול גם להיות, אורית, שבמצב הידיעה שלך בעת הבחירה, עשית את הדבר הנכון, ושרק בדיעבד נתברר שזה לא הצליח, כי אף פעם אין ידיעה מליאה של מה שיקרה בעת שעושים החלטות. יכול להיות שבנתון מה שאנחנו יודעים אנחנו עושים החלטות נכונות, ובכל זאת דברים לא מסתדרים אחר-כך.הוא לא התמסר לשותפות אתך, לפחות בכל מה שנוגע לכלכלה ולרכוש. זה לא ממש נראה לי בסיס מעולה, לפחות לפי התאור שלך (מתוך הנחה שהתאור שלך אינו חסר משהו שישנה את התמונה). אני מניח שההבטים הרגשיים שלך פיצו על זה, ולכן היית מוכנה לחיות, זמן מה לפחות, עם הצפרדע הזו. חוסר ההתמסרות שלו אינו חייב להיות תוצאה של משהו שאת עשית, אבל אולי היית יכולה לשנות משהו בך, שאולי היה משנה גם משהו בו. בכל מקרה, כאשר הבהרת שזה לא מקובל עליך, עשית, כנראה, את הדבר הנכון, אם כי אולי היית יכולה לעשות את זה אחרת.לא ברור לי מה זה אומר שאתלקחת פסק זמן, כאשר אתם גרים בדירהשלך. ובכל מקרה, אם את באמת רוצה לדעת יותר, על הדברים שהיו ואולי גם על דברים שיהיו, אולי כדאי לך להגיע, גם אם לבדך, ליעוץ מקצועי (יועץ זוגי או מטפל אישי), כדי לבחון את הדברים. השיחה כאן, בינינו, אינה מספיקה להבנה טובה של מה שקורה ומה שקרה.