חוסר התאמה בזוגיות: האם יש פתרון?

שלום
ד"ר חסון אני קוראת את התגובות שלך והן חכמות ויעילות.אני בת 30, יוצאת עם בחור בן 37 כחמישה חודשים בערך. בהתחלה היה נחמד ויצאנו הרבה בחודשיים הראשונים . אבל כבר מהתחלה ראיתי שאנחנו מאוד שונים או אפשר לקרוא לזה חוסר התאמה. כבר מהשבוע הראשון הרגשתי שהוא לא משקיע מספיק , שלבקש ממנו דברים כמו לאסוף אותי נראה לו טירחה והוא מתפלא למה אני לא יכולה לקחת את האוטובוס כי אז הוא לא צריך להזיז את האוטו ולהגיע עם האטובוס זה יותר פשוט (זה נכון בעיקרון אבל למה לבקש ממני בשבוע הראשון להכרות?) או למה אני מבקשת ממנו לצאת מהבית ולקנות לי משהו במיוחד אם זה בדרך שלי אליו. יש הרגשה של חוסר לארג'יות. ההתנהגות הזו נראית לי מוזרה כי בני זוג קודמים שהיו לי אף פעם לא "חישבנו" לי כך ואספו אותי עם מכוניתם בכייף וגם זו רק התחלת הקשר אז למה לא לחזר... כשאיימתי עליו שלא מתאימה לי ההתנהגות הזו הוא בא אליי ורצה להתפייס אבל לאחר שהתפייסנו הוא טען שהוא פשוט פרקטי (לא צריך להזיז את האוטו) וכמו כן שהוא לא הנהג שלי או השפוט שלי. בהזדמנויות אחרות שביקשתי משהו הוא אמר שהטון שלי דרשני ואני צריכה לבקש יפה. חוץ מהבעיות האלה יש בעיות אחרות שאני מרגישה שהוא לא נותן לי צומת לב כשאנחנו עם חברים או בני משפחה שלו , כשאמרתי לו את זה , הוא טען שאני תלותית ו"צריך לטפל בי". שכחתי לציין שאני מובטלת כמה חודשים ועברתי לדירה שלו די מהר (ביוזמתו) מה שהיה טעות לדעתי אבל עדיין לא נותן לו זכות להתייחס אליי כאילו אנחנו נשואים 20 שנה ולצפות ממני לבוא באוטובוס...יש לי הרגשה שאני לא חשובה בעיניו והוא עושה דברים רק לפי דרכו וכשנוח לו. חוץ מבעיה הזו הוא רוצה להקים משפחה די מהר ואני עוד מהססת כי אני רוצה עבודה ולייצב את עצמי קודם .הוא אומר שאכפת לו ממני אבל קשה לי לראות את זה. אני נשארת איתו כי יש דברים טובים כמו שאנחנו נהנים לצאת ביחד או סתם לבלות ביחד בבית ,אפשר לפתוח איתו שיחה כנה על מה מפריע לי אבל לרוב היא תסתיים מהר כי הוא יגיד שאני דורשת יותר מדי ומתלוננת עליו. יש לציין שבמערכות קודמות גם באתי בתלונות אל בני זוגי לגביי התנהגות שלהם באופן תדיר. האם הבעיה אצלי ואני לא מקבלת אותו כמו שהוא (אגואיסט לדעתי) והוא לא מספק את הצרכים הרגשיים שלי או שזו בעיה אצלו לבשלות לשיתוף ועזרה? תודה!

ספקה יקרה,
יתכן מאד שהאמת היא היכן שהוא באמצע. כלומר, יתכן שאת לא די עצמאית, ויתכן שהוא לא מספיק נותן מעצמו. כל אחד מהם כשלעצמו יכול להיות בסדר בזוגיות, ובתנאי שישנו בן הזוג המתאים. ביחד, נוצר פער גדול יותר – הוא מתאים לך ולצרכים שלך פחות משהתאימו, לפחות בנושא זה, חברים קודמים שלך, ואת, בנושא הזה, מתאימה לו פחות, כי הוא רוצה אותך תלותית ודורשת פחות. האם ייתכן שאת בכל זאת איתו בעיקר משום שהוא מרגיש שהגיע זמנו להתחייב לזוגיות, ושהוא רוצה לעשות זאת איתך? והרי גם לזה יש ערך מאד חשוב, ואת כנראה שלא מקלה בזה ראש. אלא שלהיות איתו, זה דורש ממך שינוי, ואת צריכה לחשוב היטב אם את מסוגלת ליצור את השינוי הזה. ואולי דווקא הוא יצליח ליצור איתך זוגיות יציבה יותר, בדיוק בגלל שהוא יודע לשים לך גבולות? כאמור, זה לא יהיה קל, וזה יהיה מאבק, אבל אם תהיה ביניכם בצד זה גם הערכה רבה על יתר הדברים, יתכן שתצליחו. ואולי גם תזדקקו מדי פעם ליעוץ זוגי לשיפור התקשורת ולהרגעת הרוחות, אם יהיה קשה מדי.

תודה רבה על התגובה ד"ר חסון. כתבת ש"הוא מציב לי גבולות". לא לבוא לאסוף אותי באמצע הלילה באזור לא סימפטי ולהגיד לי לקחת אוטובוס זה רק בגלל שהוא מתעצל להזיז את האוטו בעייני זה נראה עצלות ואצלי מתפרש כחוסר אכפתיות. ביוחד בשבועיים הראשונים לקשר שבו גבר צריך להיות ג'נטלמן ומחזר. אני לא תלותית אני פשוט רוצה כמו גברים לפניו שיראה לי שהוא מוכן להתאמץ בשבילי. חשוב לי האמון והביטחון בגבר שהוא יהיה לצידי כשאצתרך גם אם זה אומר להיות "שפוט" בהתחלה. אני מתחילה לתהות אם הוא יכול לספק את הצורך הזה שלי.

ספקה יקרה,
הוא אכן מציב לך גבולות. לא אמרתי בזה שום דבר שיפוטי, כלומר, אם זה נכון לעשות או לא, אלא תאור עובדה. הצעתי את האפשרות שאולי, למרות ההתנגדות שלך, הצבת הגבולות שלו מאפשרת את הזוגיות שלכם, אבל אני לא בטוח שזה נכון. זה משהו שאת צריכה לנסות להעריך בעצמך. וגם, אם בסופו של דבר, תוכלו להסתדר ביחד או לא.