חוסר ביטחון זוגי: טיפים והמלצות

שלום,
אנחנו נשואים כבר 10 שנים עם 3 ילדים.
בעלי מאוד אוהב אותי. יש לנו לעתים משברים שלרוב מתגברים כאשר אני מעט מתרחקת ולא מוכנה לקיים יחסי מין לכמה ימים. זה דבר שבעלי אינו יכול לעמוד בו. הוא מאוד מיני. מבחינתו לקיים יחסי מין כל יום ואף יותר מכך. ופחות מ3 פעמים בשבוע, הוא ממש חש שאני מחזיקה אותו כבן ערובה, כאשר אצלי זה נובע מרחוק רגשי או כעסים עליו בנוגע להתנהגותו.
אציין שהוא עובד קשה בעבודה שהוא אוהב וחוזר מאוחר כל יום. ומקובל על שנינו שאני זו שיותר מגדלת את הילדים. הבעיה הנוכחית שלנו התחילה מבחינתי כאשר לפי כשנתיים הוא בא וגילה לי שהלך לזונה. הוא גילה לי כי חשש שנדבק באיידס והיה ממש חרד והיה זקוק לי. ליוויתי אותו בעניין הזה עד שעבר בדיקות ונרגע.
מרגע זה ובאופן טבעי הפכתי ליותר חשדנית. לפני כשנה התברר לי שיש לו קשר בווטסאפ עם ידידה מהעבודה שכולל אף הודעות ב2 בבוקר ועוד סימנים למשל שהוא מוחק את ההודעות איתה. בשיחה שקיימתי איתו על זה הוא הכחיש לחלוטין והאשים אותי שבלשתי אחריו. אמר שהיא ידידה והקשר חשוב לו ואני לא קשורה.
גם כשנסענו סוף סוף לסופ"ש ארוך רק שנינו בחול לכבוד יום הולדתי, הוא היה לא מעט עם הטלפון בהתכתבויות איתה. אני מדי פעם שותקת ומדי פעם מתפרצת וזה מיד הופך לריב.
לטענתי אם הקשר תמים מדוע נועל את הטלפון ומוחק הודעות ולא נותן לי לראות. (מה שהוא ממשיך לעשות). אני לא מצליחה לקבל את זה וזה גורם לי להיסגר בפניו. מה דעתך? אל תמליץ לנו ללכת לטיפול זוגי כי הוא לא מוכן ובטוח שזה גורם לפירוד. זה

מתוסכלת יקרה,
לפעמים שאלות מגיעות אלי בגלים, עם אותו נושא. הפעם, זה מכתבך, בשילוב עם פנייתה של סיגל (כמה שאלות למטה) ושל הורמונלית (פנייה לפנייך). קראי גם את ההתכתבויות הללו.האם זה קשור למאבקי כוח ביניכם? אולי. האם יש לו כוונה לשמור ערוץ פתוח ל"מקרה צורך" למימוש מיני? - גם אולי. כך או כך, עצם העובדה שהוא משאיר ערוץ פתוח שכזה, יוצרת איום על הבלעדיות של הקשר שלכם. כך בדיוק גם עצם העובדה שהוא מעדיף את שמירת הערוץ הזה, או אולי רק את האגו שלו על הרגעת הפגיעות שלך, גם היא יוצרת איום מסויים על הקשר שלכם. ואם אין בקשר בינו לבינה שום דבר מיני או שקשור לזה, אז אולי הגיע הזמן שתעשו מפגש משותף, למשל, להזמין אותה לקפה הביתה, או למפגש רביעיה עם בן זוגה בבית קפה או משהו דומה אחרת. כדי שהדברים יהיו גלויים ופתוחים, כדי שאת תכירי אותה טוב יותר, והיא אותך.אני כן חושב שרצוי שתלכו לטיפול, בגלל החשש שאם לא תטפלו בפער הזה שביניכם הכעסים ביניכם עלולים להתעצם ולהרחיק אתכם זה מזה. אבל קיימת גם האפשרות שתלכי לבדך. ראי את תשובתי בעניין זה לאור, 4 שאלות למטה. ואם לא - הדרישה היא של הרבה עבודה שלך עם עצמך: סבלנות, אורך רוח, אמירה איטית עם הרבה סבלנות בין אמירה אחת לאחרת, של הצרכים שלך ושל הפגיעות שלך, מבלי לצפות לפיתרון מיידי, אלא לכך שהוא יתחשב בך יותר אם הוא לא ירגיש שאת נלחמת מולו או מאשימה אותו, אלא נדרשת לנוכחותו ולביטחון שלך. האם יהיה לך הכוח לעשות זאת לבדך ללא תמיכה מקצועית? - אני מקווה. זו דרך שעובדת, אבל צריך לה כוח נפשי לא פשוט.

תודה להתייחסותך המהירה. אחשוב על זה

עבר חודש, התכוונתי ללכת לטיפול פרטני. בעקבות תשובתך, בן זוגי אמר לי שהוא ישתף אותי, או יותר נכון יתן לי לקרוא את ההודעות בינהם, ואכן מדי פעם קראתי. הוא הבטיח שלא ימחוק. הם הפסיקו לדבר בווטס אפ ורק מדי פעם מדברים בסמס. כאמור הם עובדים יחד. לפני כמה ימים ראיתי הודעות סמס מיןם מסוים ויום למחרת שאלתי אותו אם הוא זוכר את הסיכום בינינו שהוא לא מוחק. הוא אמר לי בטח, אני לא מוחק, ואנחנו כמעט לא מתכתבים. ביקשתי ממנו לראות את הטלפון. וגיליתי שהוא כן מחק את ההודעות שראיתי מלפני יומיים. הוא התפלא ואמר שזה בטעות וכו'.זה יצר אצלי משבר אמון מאוד גדול. ביקשתי פירוט שיחות ולשחזר את כל השיחות. הוא טוען שאני מגזימה ולא מוכן לשחזר. אחרי שכבר הייתי בדרך לפרק, הוא אמר לי שנלך לטיפול, מה שלא הסכים עד היום. האם אני סתם מתעקשת על השחזור?