חוסר ביטחון בזוגיות: ה"זמן הנעלם"
נינה
חוסר בטחון בקשר זוגי
⌄
שלום רב,
אני בת 40, גרושה מספר שנים, גרה עם שני ילדיי.מזה כשנה וחצי יש לי בן זוג. גרוש גם הוא עם ילד.הקשר התחיל מחברות עמוקה והפך לזוגיות מדהימה. תקשורת נפלאה, רגישות הדדית לצרכים של כ"א מאיתנו , פשוט קשר נפלא. אנחנו לא גרים יחד, מתוך בחירה של שנינו בפורמט כזה של "ביחד ולחוד" וזה עובד מצוין.הבעיה היא שלמרות כל מה שתיארתי, אני חסרת בטחון בקשר, מרגישה שהכל שברירי ויכול להפוגג בכל רגע. התחושה שלי היא שכל אחת שתהיה בקרבתו - במקום עבודה, ברחוב, בכל מקום , תכבוש אותו וזה יגרום לו לעזוב אותי.מצד אחד - אין לזה בסיס מציאותי כי הוא אוהב אותי, אומר ומתנהג את זה.מצד שני - הוא גבר עם הסטוריה ארוכה של הרבה שנות גירושין והוללות, מדבר על האקסיות שלו, מזכיר אותן בכל הזדמנות בפניי (כי כזו התקשורת שלנו, אנחנו מדברים על הכל!) , ויוצא שמדי פעם הוא פוגש מישהי מהן , לא במכוון, "על הדרך" - ברחוב, בשיחת טלפון בעבודה וכאלה (אני יודעת שזה לא במכוון, אני יודעת שהוא לא משקר לי ושהכל גלוי בינינו ובכל זאת...). כל פגישה כזאת, או דיבור על זה מערערים אותי באופן קיצוני. אני נכנסת לחרדות נוראיות, בטוחה שמשהו נורא עומד לקרות, שהכל מתפרק. אם הוא לא עונה לטלפון (כמעט לא קורה) אני נכנסת לפאניקה ולא יכולה לתפקד.אני במצוקה, וחוששת גם לעצמי - לא יכולה להמשיך לתפקד ככה ולא מגיעים לי חיים מלאי חרדה כאלה. וגם לקשר שלנו . אני מצליחה למתן את עצמי מולו ולא להראות את החרדות האלה במלואן אך הוא מרגיש אותי ואני פוחדת שזה יחבל בקשר שלנו.אשמח לכל תובנה ועצה ממך.תודה רבה ושבת שלוםנינה.
ד"ר אורן חסון
חוסר ביטחון ו"הזמן הנעלם"
⌄
נינה יקרה,
את קצת חסרת ביטחון (ומכאן נובעת ה"חרדתיות" שלך), ומה שמקשה עוד יותר על חוסר הביטחון שלך הוא העובדה שאתם חיים בנפרד. לא כי זה לא נכון לחיות כך. יכול להיות שבמקרה שלכם זה נכון. ולא כי הוא לא רוצה אחרת, כי אולי גם לך נכון כך. אבל בגלל שזה מאפשר לו זמן פרטי ופנוי משלו, זמן שאני קורא לו "הזמן הנעלם", שבו את לא יודעת עם מי הוא מדבר, אולי אפילו עם מי הוא נפגש, ומתי. גם אם הוא לגמרי בסדר, החופשיות שלו והזמן הפרטי שלו גורמים לך לחוסר ביטחון.כפי שאת מתארת את עוצמת החרדות שלך, כדאי שתלכי לטיפול, שאולי יוכל להתפתח בהמשך גם לפגישות זוגיות איתו, כדי שהוא יוכל לעזור לך במידת שיתעורר בכך צורך.
נינה
חוסר ביטחון ו"הזמן הנעלם"
⌄
תודה רבה על תשובתך.אני כן רוצה לציין שאין לנו ממש "זמן נעלם" כזה. אני תמיד יודעת איפה ועם מי הוא נמצא וגם הוא כך לגביי. ככה התנהלנו תמיד. הוא מספר לי הכל, ברמת הפרטים - עם מי ועל מה דיבר (מבלי שאשאל, אני לא חוקרת אותו או משהו קרוב לזה, הוא מיוזמתו טיפוס כזה שמשתף בה-כל) ומשום מה, במקום שזה ירגיע אותי - הכנות הטוטלית שלו, אני דוקא נלחצת מזה, ונוצרת אצלי הרגשה שהכל יכול לקרות בכל רגע (הכל-שהוא יפגוש מישהי שתכבוש אותו וכו')אולי זה קשור לאופן שבו הקשר שלנו התחיל - הוא יצא אז מזוגיות, ולא רצה להתחייב לקשר בלעדי איתי. נפרדנו בגלל הרצון שלו אז להיות עם נשים נוספות במקביל, אבל אחרי פרק זמן לא ארוך חזרנו, כשהוא הבין שהוא רוצה אותי ורק אותי ומאז אנחנו בזוגיות בלעדית כמובן.יש זמנים שאני מצליחה למתן את החרדות שלי ולהיות יותר בשליטה, אבל בעיקר בזמנים של התחלות חדשות (עבודה חדשה שלו , לימודים וכו') אני שוב בסטרס.מה דעתך אחרי תוספות המידע הללו?תודה רבה ,נינה
ד"ר אורן חסון
חוסר הודאות והביטחון שלך
⌄
נינה יקרה,
העניין עם חרדות הוא שכל עוד את לאיודעת, את לא יודעת. את יודעת כי הוא מספר לך, את לא יודעת כי את רואה, ואת לא יודעת כי אין לך מצלמת וידיאו שהולכת איתו ומשדרת לך כל העת היכן הוא ומה הוא עושה. לו היה לך כלי כזה וידע כזה, לא היית בבעיה. מכאן, ועד כמה שקשה לך להודות בכך, שהחרדות מגיעות מכך שאין לך בו אמון מלא. לא כי הוא לא בסדר, אלא בגלל החרדות שלך. ו"הזמן הנעלם" מגיע מחוסר הודאות שלך. וזה מחזיר אותי ואותך בכל זאת לתשובתי הקודמת. קראי אותה שוב.
נינה
חוסר הודאות והביטחון שלך
⌄
תודה.אני מבינה את תשובותיך ומקבלת אותן. אבל - תמיד הרי יהיה "זמן נעלם" שכזה. הרי גם הזמן שהוא בעבודה או באוניברסיטה יכול להיות כזה, כי אין לי ידע מה הוא עושה שם ועם מי הוא נפגש, וכולנו יודעים הרי שהכל יכול לקרות בכל מקום ובכל זמן, וגם כשחיים יחד יש הרבה זמנים כאלה.. אז זה מחזיר אותי לחרדות ולחוסר הבטחון שלי. אז מה הפתרון? טיפול? (הייתי מספר פעמים בטיפולים פסיכולוגיים) או - איך חיים עם זה בכלל?
ד"ר אורן חסון
אם את לא מצליחה
⌄
נינה יקרה,
בדיוק כך. תמיד יהיה זמן נעלם שכזה. ותמיד תהיינה סיבות שונות לחרדה, כמו מתאונות דרכים, וכמו ממלחמות, וכמו מדאגה לבני משפחה אהובים, וכמו ממחלות והידבקות, או גועל מדברים שונים, וכולם פחדים טבעיים ונורמליים. אלא שכשם שכולנו חיים עם כל אלה - כך נכון להתמודד עם החשש מפני בגידה או נטישה - להניח אותם בצד, לחשוב עליהם פחות, להעסיק את עצמך בדברים אחרים ולחיות את החיים מבלי לתת להם להפריע. ואם את לא מצליחה, זה המקום לטיפול.