ארוחות שישי וזוגיות: מה עומד מאחורי ההתלבטות?

שלום.
שנים הלכנו בימי שישי לאכול אצל חמתי , שנים חמתי הייתה דבוקה אלינו , תמיד לקחתי אותה איתנו לכל בילוי וגם לטיולים בחו"ל .לאחורנה אני מרגיש לא בנוח עם הסיפור ואני מרגיש במיוחד לגבי ימי השישי שאני חייב לה בגלל שהיא מארחת אותנו בימי שישי לצהרים , ולכן אינני יכול להעיר או להגיב על התנהגויות אצל משפחת אשתי .אשתי כנגד טענת שאין לה כח לבשל בימי שישי לאחר שבוע עבודה ועבורה זה פתרון נהדר .אני רוצה להוריד פרופיל בביקורים ובצמידות שלה אלינו ולא מצליח כי אשתי מתנגדת לכך וטוענת שזו אמא שלה .איך משכנעים אותה איך מורידים את תדירות הצמידות במיוחד ימי שישי .תודה

(הודעה ללא תוכן)

גלעד יקר,
בדרך כלל נהוג למחוק ,תשובות של מגיבים, אבל הפעם ביקשתי להשאיר את ההודעה של המגיבה כי זו היתה גם המחשבה הראשונה שלי.אשתך מרגישה הקלה כשהיא מגיעה בימי שישי אל אמה. היא צריכה לעבוד קשה פחות, ואולי גם מרגישה קצת חום אצלה שחסר לה. ומכאן שאם אתה רוצה למנוע זאת ממנה, הדרך הנכונה לעשות זאת צריכה להתחשב בה. שזה אומר להקל עליה בכל דרך אפשרית, או לפחות לפצות באופן כזה או אחר, ואם אתה יכול להכין ארוחה זה נפלא. אם אתה יכול לעשות זאת תוך כדי אוירה של נתינה וחום ביתי לה ולילדים (לא כתבת אם יש), אז עוד יותר טוב. ובעיקר אם אתה יכול לעשות זאת לאורך זמן.יחד עם זאת, אתה לא חייב דבר לחמתך בשל ארוחות הצהריים שלה. יחס טוב כן, אבל לצאת אתכם לבילוי לא. חמתך אינה צריכה ואינה אמורה לקיים את חייה החברתיים דרככם, ובעיקר אם זה פוגע בכם. ודי בכך שאתה מרגיש שזה פוגע בכם כדי שזה יפגע בכם. אבל אפשר להבדיל וליצור הפרדה בין הארוחה המשותפת שהיא דואגת לכם, לבין בילויים משותפים. ההפרדה הזו קיימת ומקובלת במרבית הזוגות, והשאלה היא מדוע אתה מקשר בין הדברים. ובעיקר אני תוהה מדוע מפריעה לך ארוחת יום השישי יותר מאשר הבילויים המשותפים. רק כי בגלל הארוחות אתה מרגיש מחוייב? אם זה המצב, הפרד בין הדברים, ודבר עם אשתך כדי להפריד בין זה לזה. אני מתרשם ששמת יותר מדי דברים ביחד, והם לא בהכרח קשורים זה בזה.