חוסר ביטחון בזוגיות: איך להתמודד?

היי,אני מעל גיל 30 וחוויתי מערכות יחסים לא פשוטות עם גברים, לרוב שליליות. אפילו אם הבחור היה "טוב" בסופו של דבר הוא ניצל אותי או פגע בי. ולמה?כי איפשרתי הרבה פעמים את יחסו הזה אלייבגלל חוסר בטחון. היום אני במקום אחר, יש לי יותר בטחון אבל אני עדיין לא סומכת על אנשים. מנסה להפסיקלחשוב כבר במונחים של "טוב" ורע" אלא יותר בקטע של מה אני אוציא מהבן אדם מולי, אם אני אהיה חזקה אז פחות אפגע. בינתיים נראה שככל שהבטחון העצמי עולה ככה הסביבה רואה אותי אחרת, אבל לרוב אני פשוט אומרת לעצמי לא ליפול בפח באשליה שמישהו לכאורה על פני השטח נראה עם לב זהב יהיה סופר נחמד אליי לא משנה איך ארגיש כלפי עצמי, כי טבעו של עולם הוא שאין אהבת חינם ללא תנאים, אם תרגיש רע כלפי עצמך - זה מה שתקבל מאחרים.עכשיו התחלתי לצאת שוב אחרי תקופה ממש ארוכה של כמה שנים. ואני יכולה לומר שאני למרות כל מה שכתבתי ועברתי, עדיין שבויה בקונספט של "בחור טוב- בחור רע", אם יש לו עבודה טובה, משפחה טובה, ואופי שלכאורה איכפתי ועוד כל מיני סממנים של "בעל טוב לעתיד" אני ישר חושבת לתת צ'אנס ולא לפסול למרות שאין משיכה. בייחוד מאחר ואני בגילאי ה30.אז פה נכנס גם אספקט הגיל ואחריות.יצאתי עם גבר זה מספר מועט של פעמים. הוא לא מתקשר יותר מידי, אלא פעם ביום או יומיים, מידי פעם מחמיא לי על המראה במהלך השיחה ונישק אותי, וכפי שאמרתי: לכאורה אדם טוב ויציב גם נפשית וגם כלכלית. אבל מה, אין חיזור, אין יצירתיות, אין מעוף לא בשיחה ולא בהתנהגות,לא במגע ולא בכלום, בזמן שאני ההיפך הגמור, אני אדם מאוד יצירתי ובעל מעוף בכל דבר בחיים. ולכן אני תוהה אם בכלל שווה להמשיך קשר כזה שאין בו משיכה, רק בגלל שהצד השני מעוניין והוא עומד בקריטריונים שאי אפשר לזלזל בהם שציינתי...מה דעתך? אודה מאוד לתשובתך תודה

דארמה יקרה,
אם את חושבת היום בקטע של "מה אני אוציא מהבן אדם מולי", זה אומר שאת עדיין חושבת במונחים של טוב ורע, ושאת לא מרשה לעצמך לבטוח באדם אחר, שאולי כוונותיו טובות. ובעיקר, את לא בוטחת בעצמך, שאת יודעת היום להתמודד עם פגיעות. לכן את כל כך נזהרת מהם. אנשים לא שונים מולך בעיקרון מכפי שהם מול כל אחד אחר. אלא שאת נפגעת יותר, ומתקשה להתמודד עם הפגיעות שאת נפגעת. אם יש לך חולשה, הרי זו החולשה שלך. את צריכה לא ללמוד לבטוח באנשים אחרים, כמו ללמוד לבטוח בעצמך שתדעי להתגבר על פגיעות.מעודדת אותי מאד העובדה שאת מעידה על עצמך שאת מאד יצירתית ובעלת מעוף. כי בשביל זה צריך להיות, לפחות בנושאים מסויימים, חסרת פחד, ולהיות מסוגלת לחפש פתרונות חדשים כאשר קשה. את צריכה ללמוד להשתמש בכלים האלה גם ביחסים בין אישיים, כדי לפחד פחות מפגיעות, כך שתוכלי להיות גם שם יצירתית יותר, בעלת כושר ריפוי טוב יותר, ולכן גם כזו שתעז יותר. אבל לא אוכל לומר לך משהו בעניין ההתאמה שלכם. גם לא ברור לי מהי חוסר המשיכה שאת כותבת עליה בסוף, כי לא הרחבת עליה - אני מניח שאת מדברת על חוסר משיכה שלך אליו. כבר הרבה זמן לא היית בקשר עם גבר, ואני לא יודע אם הרצון שלך למסד קשר דווקא איתו הוא לא בגלל החשש שלא תמצאי מישהו אחר שלא יפגע בך, או אולי בגלל שאת כבר לא בטוחה ביכולת שלך להתמסר רגשית ומינית לגבר כלשהו, ושאת כבר לא בטוחה שאת יודעת מה זה, מרוב זהירות. וגם, שאולי יותר התלהבות מצידו היתה יכולה לרגש אותך יותר.עברת הרבה עד היום. אני לא יכול לתת לך תשובה ישירה יותר מאשר ההפנייה לשאלות ולתובנות שכתבתי. אבל אני חושב שבגלל שאת כל כך פגיעה ובגלל שאת כל כך זהירה, אולי כדאי שתלכי לטיפול פרטני, כדי ללמוד להעריך את כל הנקודות הללו מחדש, לעצמך - ואולי גם בקשר הנוכחי. למשל, לראות אם את מסוגלת להיות קצת יותר סבלנית עם הגבר הזה, ולנסות לראות אם, כאשר תהיי סבלנית יותר ומעודדת אותו יותר, הוא יהיה מסוגל להראות יותר התלהבות ויצירתיות. יתכן שגם הוא חסר ביטחון, וחוסר ההתלהבות והעידוד שלך את הקשר איתו קצת מדביקים גם אותו.

תודה ד"ר על התגובה ,זה נכון כל מה שאמרת, אני לא בוטחת בעצמי ולא באחרים, אבל מה שאני יכולה להסביר יותר אולי זה שאני מרגישה שאני יכולה להשיג קשר יותר מפרה ורומנטי, קשר יצירתי שיביא לי אושר, אני חושבת שאני כל כך מפחדת שאשאר לבד ואני מקבלת הנחתות שליליות מהמשפחה שלי, שאני כבר חושבת שאולי עדיף לי באמת להתפשר. לפחות בהתחלה עד שאדע לאן זה לוקח אותי.חוסר המשיכה שדיברתי עליה היא שאני מרגישה בשיחה איתו שאני מדברת עם ידיד טוב, נחמד לי לשבת ולדבר איתו כי הוא מקשיב, אבל אין פלירטוט או חמימות שבד"כ מתנהלת בקשר רומנטי. וגם בנשיקה לא הרגשתי דבר...זה לא היה רע ולא טוב, פשוט פרווה. כאילו סתמי ועבר לידי. לכן אני חוששת להתקדם ולשכב עם אדם שאני לא מרגישה אליו שום משיכה מינית. עם זאת שהתקשר כבר לא יכולתי לומר לו שלא מתאים, כי יש בזה משהו מנחם ונחמד שמישהו נחמד מתקשר אלייך ומקשיב לך.אני אדם שמתחיל כל פעם מחדש וחוזר על הטעויות שלו, ברגע שיש מישהו שמושך אותי פיזית וריגשית אני יודעת את זה ומזהה, אני מאמינה שלמרות החרדות והפגיעות זה יכול לקרות, אבל יש ספק גדול שאותו מזינה הסביבה הקרובה שלי היטב, והיא שמרוב שאני רוצה את זה - אולי בכלל אין לי סיכוי ואני חיה באשליות שיש דבר כזה, שאולי אני באמת לא מספיק כמו שאני חושבת שאני....ושעליי להסתפק בחמימות ואהבה ויציבות , לכן אני באיזשהו מקום דוחפת את עצמי לקשר כזה שיהיה קצת יותר מתון ובטוח בלי כל מיני הפתעות פוגעניות מצד גברים שהיתי איתם ששברו לי את הלב.אני אנסה אולי באמת להיות יותר נלהבת, ויותר יוזמתית, למרות שהאמת אני לא ממש רוצה...אבל אולי זה באמת ידביק אותו. ובינתיים אני חושבת שזה יהיה נכון לצאת ולהמשיך לצאת עם אחרים במקביל כי זו התחלה, אני חושבת שאולי זה נכון כרגע יותר לא להלחץ מכל ההתלבטות אלא לזרום לתוך נסיון חדש לצאת עם מישהו כזה שמעריך אותי יותר ויודע להקשיב.לצערי, אני לא במצב כלכלי שמאפשר לי טיפול, יש לי פסיכולוג שדווקא אני מאוד אוהבת אבל הסכומים מאוד גבוהים עבורי ולכן אני מנסה להתמודד עם הדברים לבד...אני מודה לך מאוד על התגובה .

דארמה יקרה,
אם את לא נמשכת אליו, את לא נמשכת אליו. זה בסדר. תהיתי רק אם זה קשור לחוסר הביטחון שלו, ולכן להיעדר אסרטיביות וחיזור מצידו, ושאולי רמזים חיוביים מצדך יתנו לו את הביטחון לחזר. אם את מרגישה שגם אז זה לא היה משנה, אז לא. אז הוא לא הגבר המתאים.אלא שבכל זאת את מדברת על הרבה פחדים, בשל הפגיעות שנפגעת בעבר, ואולי כי כאשר את נפגעת, את נפגעת חזר מהרגיל, ואת כותבת גם על כך שזמן רב ויתרת ולא ניסית. אם לא תנסי, הרי גם לא תצליחי, נכון?ואגב כך, ואגב ביטחון עצמי, אני יודע שכאשר מוותרים, גם לא שמים לב להזדמנויות שנקרות על הדרך. הייתי רוצה שתשימי לב, במשך שבוע, כמה פעמים ביום וכמה גברים מסתכלים עליך. תספרי. יתכן מאד שתופתעי.