חוסר אסרטיביות ורומן: מה עושים?

שלום רב,
אני בסוף שנות העשרים לחיי, נשואה כשנה וחצי לאדם מקסים, רגיש ומפנק.למרות היותו ציפור נדירה ברגישותה, לצערי אני מסתובבת כבר מספר חודשים בתחושת חוסר פנימית. עליי לציין כי גם לפני החתונה התלבטתי באם להינשא. החוסר נובע בעיקר מהיותו של בעלי חסר ביטחון. לעתים אני מרגישה כי במקום שאשען עליו, נוח לו להישען עליי. לעתים הוא מבטל את עצמו בעבורי, למרות שאיני מעוניינת בכך. מיותר לציין כי עובדות אלו גורמות לי להימשך אליו פחות ופחות ...מה גם שהמין בינינו נחמד, אך לא יותר מכך. בנוסף, אני מאד אוהבת אותו, אך איני מאוהבת בו - עובדה המפריעה לי עד מאד. כאשר אני משוחחת עמו על חוסרים אלו הנובעים מהיותו שקט וחסר ביטחון, הוא מבין ללבי, אך לא יכול לשנות דבר. לאור העובדה שגם לו מפריע חוסר הביטחון - הצעתי שיתחיל טיפול, אך הוא אינו מעוניין בכך.לפני כמספר חודשים התחלתי מערכת יחסים עם גבר נוסף - איני מתגאה בכך, אך עליי לציין שקשר זה החל לאחר התחושות המתוארות מעלה, ואינו מהווה כגורם להן. אני מודעת לכך שמצב זה אינו עוזר להחלטתי באם להישאר עם בעלי, אך מודעת גם להשפעתו . לכן, אני מנסה למזער את מפגשי עם גבר זה וכן להפוך את הקשר לאפלטוני עד כמה שניתן.אשמח לחוות דעתך,

המתלבטת יקרה,
חסר לך אסרטיביות בבן זוגך, וזה מפריע לך גם למשיכה שלך אליו. זה מרכיב אחד של היחסים שלך איתו. יש נשים שלוקחות יוזמה, ובעדינות ובחוכמה מנחות ומובילות את הגבר שלהן לדרך אסרטיבית יותר בדרך לקריירה מצליחה. יש נשים כאלה. לא כולן מסוגלות להיות כאלו, כי זה דורש הרבה סבלנות, ומעט אגו, וגם הרבה בטחון ביכולות שלו (וגם באלו שלהן לעשות זאת).ההבט השני הוא הרומן שפיתחת עם גבר אחר. בדרך כלל "מזעור" הקשר לאפלטוני, לא עובד. מה עוד שתמשיכי להשוות אותו לבן זוגך. אם את רוצה בכל זאת לשמור על הנישואים שלך, מוטב שתשמרי מרחק ולא קשר. בעיקר, כשאת כותבת "להפוך את הקשר לאפלטוניעד כמה שניתן". שאומר, שאת רחוקה מלוותר עליו. וזה יכול להיות מתכון טוב לפיצוץ, ואם לא, אז מתכון מעולה לאי שביעות רצון ממה שיש לך. כי בנוסף לכל מה שחסר לך בו, עכשיו עוד תאשימי אותו בכך שהוא כופה עלייך, באישיות שלו, לבגוד בו. כי אם הוא היה בסדר, הרי לא היית בוגדת.

ד"ר אורן שלום רב,ראשית, תודה על התגובה המהירה.שנית, בעניין האסרטיביות החסרה...אתה כ"כ צודק - זהו אכן המרכיב העיקרי החסר לי בבן זוגי. עם זאת, עליי לציין כי במידה מסויימת אכן לקחתי עליי את התפקיד עליו דיברת - ההובלה לדרך אסרטיבית יותר. אני חושבת שבן זוגי מאד התפתח מאז שהכרנו. בעבר, הוא היה ביישן מאד, סגור ושקט בחברה. כיום, באופן יחסי, הוא הרבה יותר פתוח, מעט יותר בטוח בעצמו, הוא החל ללמוד לפני כשנה...וניכר כי השינוי מוצא לן בעיני (וכמובן בעיני). עם זאת, איני יודעת כמה עוד ניתן להשתנות (לצערי, אני מרגישה שהוא עצמו אינו בטוח ביכולותיו ולכן מוריד גם לי את הביטחון והאמונה המלאה בו שיצליח להגיע לקריירה מצליחה וכד'...) במידה מסויימת יש לי סבלנות ומאד הייתי רוצה שנישאר יחד ונצליח כזוג. הבעיה היא שמעבר לעובדה שאיני מאוהבת בו (עובדה המפריעה לי מאד), לעתים הוא כ"כ שקט, עד כי אני מרגישה שאין לו מה לומר לי. אני יודעת שזה נשמע נורא, אך לפעמים קצת משעמם לי. אני מרגישה הוא לא מצליח לאתגר אותי אינטלקטואלית. אני מודעת לכך שאל דברים שהיו קיימים גם טרם נישואנו, אך כיום המצב מתסכל אותי מאד ואיני יודעת מה לעשות. הוא יקר לי מאד ואני אוהבת אותו, אך פשוט איני יודעת אם נצליח להיות מאושרים יחד. אשמח לשמוע את דעתך.בעניין הגבר השני - אכן קשה לי לוותר עלו. הוא חשוב לי ולעתים אני מרגישה שהוא אנטי תיזה מושלמת לבן זוגי.קיימת בעייתיות המונעת ממני "לשמור מרחק" (אני נמנעת מלפרט בכדי לשמור על הסודיות). חשוב לי לציין כי לעולם לא אאשים את בן זוגי בכך שגרם לי להגיע לקשר זה או "שהוביל" אותי לכך. אני מצרה על כך שדברים הגיעו לכדי מצב זה, אך לוקחת אחריות מלאה.שאלה אחרונה לסיום, האם לאור העובדות אתה סבור כי ייעוץ זוגי יכול להועיל?תודה,המתלבטת

המתלבטת יקרה,
השאלה היא מה את רוצה להשיג ביעוץ הזוגי. אם את רוצה להשיג את הזוגיות שיש לך, אז בין אם את נעזרת בייעוץ הזוגי ובין אם לאו, לא תהיה לך ברירה אלא להתנתק מהגבר השני. בלי זה, שום יעוץ זוגי לא יוכל לסייע לך. אבל אם הוא יכלול שלבים שבהם את תפגשי את היועץ הזוגי בנפרד, תוכלי לפתוח את זה שם, ולקבל סיוע להתגבר על זה. או, לחילופין, להבין שאין לך מה לחפש בזוגיות הנוכחית שלך, כי היא לא נותנת לך ולא תיתן לך מה שאת רוצה, ולכן גם לא תתן לבן זוגך את מה שהוא רוצה. וגם לזה יש ערך רב.