חוסר אמון וריגושים: מה מסתתר?

היי,יש לי בעיה גדולה , יש לי בן זוג שנה וחצי, כאשר מערכת היחיסים שלנו ידעה הרבה עליות וירידות בגלל בעיה אחת גדולה המבוססת על חוסר אמון, חוסר האמון נבע שהוא שיקר בתחילת מערכת היחסים שלנו על חייו, מאיפה הוא, מה עושים הוריו..לאחר חודש הוא סיפר לי את האמת בטיפטופים. המערכת שלנו התחילה מהר מאוד כך שניסיתי להבין מאיפה השקרים נובעים, בתחילה חשבתי שמדובר במצב מורכב עם זאת פתיר, מכיוון שחשבתי שהוא מתבייש מהמקום שהוא בא וניסה להסתיר זאת. לאחר 4 חודשים היה המשבר הגדול, ראיתי בטלפון כל מיני סמסים מבחורה שלא שמעתי על קיומה, בעקבות כך נפרדנו וחזרנו לאחר שבוע בטוענה שזו סתם בחורה שהוא פגש שלא רצה לפגוע בי, אז הוא לא סיפר לי על קיומה, שמדובר בידידה.חזרנו למרות שידעתי בתוך תוכי שכנראה מדובר בהרבה מעבר לידידות. לאחר המקרה הנ"ל היה לי קשה לבנות עימו האמון עד שנוצר מצב ובו אני כל הזמן מתחקרת ושואלת אותו עם מי הוא? מה הוא עושה? שמבחינתו העקתי ולחצתי עליו. לאחר מס' חודשים שוב החלו כל מיני טלפונים וסמסים מוזרים לפעמים הוא לא היה עונה לי לטלפון והתחלתי לחשוד שהוא בוגד בי. אף פעם לא איששתי זאת עד השבוע האחרון שתפסתי אותו יושב עם בחורה בבית קפה כאשר אמר לי שהוא לבד. באותו רגע הכל נגמר, דיברתי עם הבחורה והיא אמרה לי שאכן מדובר בפגישת היכרות. לאחר כמה ימים שהדברים נרגעו, דיברתי עם בן זוגי והוא אמר לי יש לי בעיה אני מחפש ריגושים, אני אוהב לצאת לפגישות לשתות קפה עם בחורות, זה נותן לו סוג של סיפוק- הריגוש. מכאן הבנתי אין דרך חזרה, לבן זוגי יש בעיה רצינית אני לא רוצה לחיות את חיי בשקר. שכחתי לציין שלפני שנה התחיל בטיפול פסיכולוגי, והוא ציין בפניי שהוא אכן דיבר עם הפסיכולוגית על כך שהוא אוהב להכיר בנות חדשות, אך כנראה זה לא עזר. (התוודה השבוע) אני מבולבלת מכיוון שאני אוהבת אותו אהבה גדולה וקשה לי לדמיין את חיי בלעדיו, גם מכיוון שדיברנו כבר על חתונה ומעבר. אני יודעת שזה סוג של פסיכיות להשאר עם בחור כזה, ואני אובדת עצות מכיוון שאני לא יודעת אם יש פתרון למצב. הוא אמר לי היום שבדיעבד היינו צריכים ללכת לטיפול זוגי, ואולי זה היה פותר העניין. אך היום זה נראה לי מאוחר מידי מכיוון שאם היה רוצה לפתור זאת היה פונה אליי או שכבר היה נעזר בפסיכולוגית שלו. אני לא יודעת מה לעשות, מצד אחד צריך להפרד סופית מצד שני הלב אומר אחרת. הייתי רוצה לדעת האם לפי דעתך יש פתרון? האם עוד ניתן להציל משהו? האם הוא יכול להשתנות?תודה מראש, אובדת עצות וכואבת.

אובדת עצות יקרה,
לכי עם הראש שלך. אני לא יודע מה היה נפתח ביעוץ זוגי ומה לא, אבל מכיוון שהטיפול הפסיכולוגי שבו הוא נמצא הוא טיפול דיסקרטי, אזי ממילא את לא תדעי לעולם מה באמת נפתח שם, ומה לא. את גם לא יכולה לדעת אם הצורך שלו בריגושים עם נשים עולה בטיפול כבעיה שיש לטפל בה, או אולי דווקא כדרך שהיא פתרון לקשיים אחרים שיש לו. מבחינתך, אתיודעתעליו כמה דברים הקשורים לאמינות וליחסיו עם נשים, וקחי בחשבון שמה שהיה הוא שיהיה. לפחות בתנאים הנוכחיים שבהם אתם מטפלים בעניין, מה שהיה הוא שיהיה לאורך זמן רב.ושימי לב שכרגע, אני מתרשם שמרוב אכזבה (שכן, הנה יש לך בחור שמדבר על חתונה, וזה לא דבר שבא בכל יום), את מדחיקה במידה רבהאת חומרת העניין. את כותבת שיש "בעיה אחת גדולה המבוססת על חוסר אמון". למעשה, זה הרבה יותר מבעיה של חוסר אמון. זו בעיה של אמינות לגבי מהותו ומקורו, אבל גם ריגושים שהוא נזקק להם, שאינם קשורים לאמינות. הוא מסתיר אותם כדי שלא לאבד אותך, אבל האמינות בנושא זה היא משנית לחוסר היכולת שלו ליצור זוגיות, ואינה אלא תוצר לוואי שלה.

בעלי בצבא קבע ובמסגרת ארועים שונים שהתלוותי אליו ראיתי שבאופן קבוע הוא מושך בשיער מאחור של חיילת, קצינה, כל פעם אחרת, וממשיך הלאה. בנוסף שמתי לב כי בשיחות העבודה שלו מהבית עם בנות מהעבודה, בנוכחותי, הנימה שלו בעלת אינטונציה רכה יותר ולעיתים אף ילדותית בהשוואה לשיחותיו עם גברים מהעבודה.כשביקשתי הסבר לתופעת המשיכה בשיער, אמר שזה סתם לתשומת לב, להיות נחמד, שאין בזה חיזור או פלירטוט. שהוא אינו מעוניין בהן אלא רק בי, שהוא אוהב ונמשך אלי ואין לו שום רצון בלהיות עם אחרת. מאחר ולחצתי מאוד שיפסיק, ואף סחטתי זאת באולטימטום, הוא הבטיח זאת אך איני בטוחה בזאת, ומזמן לא התלוותי אליו לאירועים. האם לקבל את הסברו, האם זהו אולי שייר התנהגות אינפנטילית מכיתה ג' או שלפי דעתך יש כאן יותר מזה?

מיכאלה יקרה,
את מדברת על תופעות שנראות בעינייך כחיזור. והאמת היא שגם ב"סתם לתשומת לב" יש חיזור. אבל לא בהכרח חיזור לקראת אינטימיות. אלא שבין תשומת לב, לבין חיזור כדי להשיג אינטימיות, יש הבדל, והרבה תלוי גם באופן שבו הדברים נעשים, וגם באופן שבו הדברים מתקבלים. העניין הוא שבין שתי האפשרויות הללו, מתנדנדת עוד אפשרות נוספת, והיא הטרדה, וגם כאן, הגבול בינה לבין חיזור או תשומת לב "ידידותית" הוא מאד דק. יכול להיות שאפשר להסב את תשומת לבו לכך באופן שהוא גם יהיה מוכן לשמוע, כי אם תעשי זאת בדרישה ואיומים, את עלולה להשיג את ההפך.