חוסר אמון וחיפוש אהבה

שלום
ד"ר חסון היקר,קודם כל רציתי להודות לך על התשובות המהירות והמעמיקות שלך.אני בחורה בת 21,יש לי חבר בן 23, היינו חברים מגיל 16 והיה לנו 2 פרידות אחת של שנה ואחת של שנה וחצי.בין לבין היו לי עוד כמה הרפתקאות בדרך הכרתי כמה גברים עם חלקם יצאתי עם חלקם לא,אבל תמיד הייתי מעוניינת בחבר הראשון והרגשתי שפשוט לא אהבתי אף אחד כמו שאהבתי אותו וכן להפך שאף אחד לא אהב אותי כמו שהוא,חשוב לציין שהחבר הראשון נפרד ממני פעמיים ו2 הפעמים האלו היו ממש לא צפויות,וכל פעם אמרתי לעצמי שאני לא אחזור אליו כי הייתי פגועה מאוד ולקחתי את זה מאוד קשה. עכשיו כשאני איתו,אני מרגישה שאני לא מרשה לעצמי להתאהב בו עד מעל הראש,וגם אם אני ארשה לעצמי,אני לא בטוחה שזה יקרה,אני מוצאת את עצמי מדברת אליו לא יפה,לא מתייחסת אליו לא מראה לו חום ואהבה,הקשר מאוד יבש,הוא גם מאוד עסוק בענייניו עבודה ולימודים,ככה שהוא לא כ"כ מרגיש את החוסר חום ואהבה הזה מצידי.ישנם מקרים שאני פתאום מתאפסת על עצמי ואני שואלת את עצמי מאיפה נובעת ה"שנאה" הזאת כלפיו הרי כ"כ רציתי אותו שאין לתאר ופתאום שחזרנו,אני זאת כביכול שיותר שולטת בקשר עכשיו.אני יודעת שאם לדוגמא הוא יפרד ממני שוב אני בכלל לא אקח את זה קשה כמו אז,אני כבר מוכנה להכל,ונהייתי הרבה פחות רגישה,עולים בי לפעמים מחשבות על גבר שהייתי איתו בזמן שלא הייתי עם החבר הראשון,יש לי געגועים חזקים אליו,לא היינו חברים,אבל היינו קשורים מאוד אחד לשני,אני מרגישה שאני מחפשת אחר הריגושים,חשוב לי מאוד שיהיה לי ידידים בלי קשר לחבר, אפילו לפעמים בא לי להיות עם מישהו אחר ואני אומרת שאני לא אגלה לחבר אם זה מה שירגיע אותי,חשוב לציין שאני די מחוזרת כשאני יוצאת וכ'ו וגם כן פעם אחת יצא שהכרתי מישהו בזמן שהיינו חברים התנשקנו וכ'ו ויום אחרי ניתקתי איתו קשר כי ישר חשבתי על זה שאני לא רוצה לאבד את חבר שלי, הבעיה שלי היא שפעם בא לי לבגוד בו,ופעם אני מתאפסת על עצמי ואני חושבת בדיוק ההיפך, תמיד עולה בי המחשבה הוא פגע בי כ"כ שלא משנה מה אני אעשה זה לא יגיע אפילו לחצי.אני ממש לא יודעת מה לעשות ??מה זה אומר עליי?האם זה אומר שאני לא אוהבת את החבר שלי?או שאולי אין קשר בכלל ואני פשוט אוהבת ריגושים ודברים שאסור ?אשמח לתשובתך,תודה.

מתוסכלת יקרה,
עושה רושם שלא הצלחת לפטור עצמך מהכעסים כלפי בן זוגך. את עדיין לא בוטחת בו, שכן פעמיים עזב אותך באופן בלתי צפוי. איך תדעי שזה לא יקרה שוב? את בוחנת, בודקת, ומגינה על עצמך (קרי: לא מתקרבת). ואם את לא יכולה להתמסר לקשר הזה, את מחפשת, אולי באופן טבעי לגמרי, כי זה צורך שלך, מישהו אחר. מכאן הבלבול.את מחפשת הצדקות ("אני זקוקה לריגושים", ואולי להפך: את חוששת שאת לא מוסרית או לא יכולה להיות כזו. אלא שזה לא העניין בכלל. את פשוט לא בוטחת מספיק, ולכן ממשיכה לחפש. את פשוט זקוקה לאהבה שבה תרגישי חופשיה, ולא תצטרכי להגן בה על עצמך.

ד"ר חסון,תודה רבה רבה!!!