חוסר אמון בזוגיות - מה עושים?

בוודאות אני יודעת שבן זוגי משקר לי ומסתיר ממני קשר שלו עם בחורה שהיא למעשה חברה לשעבר של חבר טוב שלו. אני לא חושבת שהעיניין בינהם רומנטי, אבל אולי אני תמימה. ככלל,חבר שלי לא אדם אמין ויציב בעיניי ואני לא יודעת איך אני אמורה ללמוד לחיות עם זה. ככל שהחשד שלי עולה ,כך עולות השאלות המופנות כלפיו וכך עולה הכעס שלו וההאשמה שלו אותי שיש לי בעיית אמון, כאשר מפורשות ידוע לי שהוא משקר ולרוב שם את כדור הבעיות במגרש שלי.לצערי הוא מעורר מאבקי כוחות ומאשים אותי בהם, וחי בתחושה שהוא חייב להיות צודק, הוא מאוד מיגננתי וביקורתי מצד שני, אבל אמון.. זה הדבר שהכי קשה לי איתו. קשה לחיות עם אדם שיש לו נטיה קשה לשקר מפחד.ברור לי שהוא לא עושה את זה נגדי,אבל זה נגדי בפועל.

א יקרה,
את אומרת שהחבר שלך לא אדם אמין ויציב בעינייך, ואת לא יודעת איך את אמורה לחיות עם זה. מי אמר שאת אמורה לחיות עם זה? אם לא תגיעו לתהליך טיפולי (יעוץ זוגי), זה רק יחריף עם הזמן.

שלום
שוב ותודה.מדוע אתה סבור כי טיפול הוא הדרך היחידה לפתור את העיניין?מה לגבי תקשורת יותר טובה בינינו?שוחחתי איתו השבוע על העיניין של ההסתרות ואמרתי לו מה זה עושה לי להרגיש, זה גורם לי להיות יותר בררנית,יותר חרדתית. מצידו הוא מרגיש שהוא צריך להסתיר בגלל התגובה שלי, שהוא חווה אותי כמו שוטרת לפעמים שלא נותנת לו את תחושת החופש שלו,יש בזה משהו, אבל אמרתי לו שזה דבר גורר דבר,הוא הבין.. והסכים שכשמישהו מסתיר או מעגל פינות זה גורם לשני לתחקר יותר.האם טיפול הוא הדרך היחידה שלנו ולמה לדעתך זה רק יכול להחריף בלי?

אם יורשה לי אשמח לייעץ לך:הוא גם משקר לך וגם מאשים אותך בסוף ונותן לך תחושה של שוטרת.הייתי עם אחד כזה. כל הזמן חשדתי והוא היה מתרץ תירוצים ואיכשהו הייתי מתעלמת מזה בסופו של דבר גילתי שהוא בוגד בי וזה התפוצץ לו בפנים.אם את חיה בתחושות כאלה (שמחרפנות אותך ואני מבינה כל כך על מה את מדברת)סימן שאת צודקת. כמו שהד"ר אמר: "מי אמר שאת חייבת לחיות עם זה"..????תימצאי לך גבר אמין שתוכלי לבטוח בו ולחיות בשלווה..

א יקרה,
בודאי שתקשורת טובה יותר ביניכם תעזור! זו בכלל אינה שאלה... אלא שאני קורא את המכתב הראשון שלך, וקורא בו על שקרים, וחוסר אמון, ומאבקי כוח. תקשורת טובה ביניכם פרושה אמירת אמת, פרושה אמון, ופרושה העדר מאבקי כוח, ולכן ברור שהיא הפתרון. אבל מקנן בי החשד שניסיתם ליצור תקשורת טובה יותר גם קודם. ואם לבדכם, בעצמכם, לא הצלחתם להגיע לזה, מה המסקנה?וזה יחריף מהסיבה הפשוטה שבכל רגע שאתם מפגינים חוסר אמון, אתם מבססים אותו ומחריפים אותו, ואחר-כך יהיה קשה יותר. וזה יחריף, כי כאשר תחליטו להתחתן, תרצו לקבוע תקדימים של מי צודק ומי מנהל את העניינים, ובהעדר תקשורת תקינה, התסכול יגבר.אני רואה אצלך התנגדות ליעוץ זוגי, עד שאת מנסה במכתב השני לתקן את הרושם של המכתב הראשון, ולומר לי שבעצם הנה הדברים משתפרים. הלוואי. אני חושב שההתנגדות שלך לפתרון הזה היא שגורמת לך לפתע להעלים את הקשיים, כאילו שהכל בסדר. קראי שוב את המכתב הראשון שלך. הוא היה הסיבה לכך שכתבת לי, לא המכתב השני.

ד"ר יקר.
.הצדק עימך,אבל..אני בכלל לא מתנגדת לטיפול,בן זוגי לא כך כך בעד מחשש ל"נפילה" אל תוך נרטיבים של מטפלים, (או שזה פשוט סוג של תירוץ שלו (-: )..השיפור בתקשורת הוא מאוד מאוד איטי,אבל הוא עדיין קורה.. לדוגמא השבוע הוא הבין שהמגגננתיות שלו פוגעת בי באופן אלים והוא הבטיח להמנע להאשים ולומר לי מה אני "צריכה" לעשות.. אלא לספר לי מה הוא חווה.(הוא קורא מידי פעם את הספר "לבסוף מוצאים אהבה")..אני מגיבה אלייך במכתבי הקודם מתוך מקום חרד, חרד לכישלון הקשר וחרד לבחירתי באדם לא נכון..שזוהי חרדה שקיימת אצלי מהימים הראשונים של הקשר .על פי ניתוח של המטפל שלי לשעבר,פסיכולוג.. יש לי נטיות חרדתיות כך שזה לאו דווקא אומר שהחרדה שלי תמיד מוצדקת.אבל..אני מודעת לכך שהקשר לא תמיד תורם לשיפור המצב ואף מחמיר אותו.טיפול בהחלט בא בחשבון..אולי אפילו אצלך.רוב תודות.

א. יקרה,
אני מאחל לשניכם הרבה בהצלחה. ואם את באמת רוצה לתת צ'אנס לקשר שלך, את צריכה להצניע היטב את החרדה שלך לכשלון הקשר. לא דבר פשוט לעשות.

היי,שלום שובמשהו בתגובה שלך :"לא דבר פשוט לעשות", נתן לי תחושה של מעט חוסר אמון ביכול של זה לקרות. כלומר ספקנות.למה זה לא דבר פשוט לעשות בעינייך? האם זה קשור למה שכתבתי קודם,או האם זה בגלל שבאופן כללי, הפחתת חרדות היא דבר לא פשוט לביצוע ?

א יקרה,
לא פשוט להפחית חרדות, אבל לא על כך דיברתי. התכוונתי לכך שאם הוא רואה שאת חרדה מפני כך שאולי הקשר אינו מתאים, הוא יגיב לזה, והוא עלול להגיב לזה בחרדות משלו. שפת-הגוף שלנו וגם האופן שבו אנחנו מתבטאים מצביעים לפעמים על החרדות שלנו גם כנגד רצוננו, כלומר, גם כאשר אנחנו רוצים שלא יראו אותן. לא פשוט להפריד בין מה שאנחנו מרגישים, לאופן שבו אנחנו מתנהגים.

שלום
שוב, ד"ר חסון..אני כנראה לא מניחה לך במנוחה.. סליחה.בנוסף להכל..גיליתי שבן זוגי היקר צפה בסרטי פורנו,בדיוק בלילה שבו נסעתי לחו"ל.ביום שנסעתי הוא לא קיים עימי יחסי מין.כאילו הוא בוחר להתפרק שלא איתי,אולי כסוג של עונש..אולי מתוך פחד שלו.. אבל מה שבטוח זה שהוא מסתיר ממני את חוויית הצפיה בפורנו.למה לעשות את זה ביום שאני נוסעת??יש לו בעיות עם הגבריות שלו,אני מפחדת שהוא ילך לחפש חיזוקים במקום אחר,כי הרי כמה שאני לא אגיד לו שהוא מושך,זה לא יעזור והוא תמיד יבקש ממני להחמיא לו עוד, הוא טוען שאני לא עושה את זה מספיק. (אני אגב מגיעה לאורגזמות ב-99 אחוז מהפעמים,מה שגם אמור להחמיא קצת לגבר שלי).אין לי מה לדבר איתו על עניין הפורנו כי גיליתי את זה על ידי פלישה למחשב שלו,ומין הסתם זה מאוד יכעיס אותו ששוב חיטטתי לו בדברים,בפרטיות.הטיפול מתבשל.. אני מקווה שממש בקרוב נמצא מטפל טוב,אולי אפילו אתה. אנחנו פשוט בכסחים מכוערים ,חסרי פיתרון,כך שצריך זמן רגוע יותר להביא את עניין הטיפול .מה בינתיים לגבי מה שכתבתי כאן.. יש לך איזו שהן השערות לסיבה לצפיה בפורנו?