חוסר אמון בזוגיות: מה לעשות?

ד"ר יקר,
אני נמצאת בבעיה כבר תקופה ממושכת...שנה..הכרתי בחור מקסים דרך חברים והיה בינינו קליק מיידי, לאו דווקא קליק במובן של אהבה, אבל מצאנו חן אחד בעיני השני והעברנו אחד לשני את הזמן בצורה נעימה בזמן הצבא והעבודה. אחרי תקופה ממושכת של שיחות בטלפון נפגשנו והייתה בינינו משיכה ואני שהייתי בטוחה שאחרי אותו ערב הבחור יאבד עניין (ועדיין לא היו לי רגשות אז לא דאגתי יותר מדי) הופתעתי לגלות שהוא ממשיך ליצור קשר ולחזר. יש לציין שמהחברים המשותפים ובהמשך ממנו הבנתי שהוא אף פעם לא היה במערכת יחסים, ושאף בחורה לא גרמה לו לרצות מספיק "להיכנס לתוך זה" ושגם יזיזות לא היו לו כי אחרי שבוע הוא היה חותך.....התחלנו לצאת חודש חודשיים, הקשר הפך לרישמי ופעם בכמה זמן הוא אמר שהוא חושב שזה לא מתאים ושצריך לחתוך ואחרי רגע מתקשר ואומר שהוא טעה ושהוא לא באמת רוצה להיפרד. פעם אחרי שיחה כזו הוא לא הסכים לצאת מהאוטו כי הוא פחד שזה אומר שזו פעם אחרונה שנתראה. הזמן עבר ואני פיתחתי רגשות אליו כמובן, ואחרי שהוא אמר כמה פעמים שאין לו רגשות ואני לא ייחסתי לזה חשיבות בגלל המעשים שלו שהצביעו בדיוק ההפך נפרדנו. הוא הפתיע אותי במקום העבודה שלי אחרי תקופה שלא דיברנו ובכה ואמר שהוא מרגיש אלי כל כך הרבה ולא מבין למה הוא מדחיק ולא מצליח להתמודד עם זה ושהוא רוצה לחזור. בדיעבד הבנתי שהייתה בחורה אחת בחיים שלו שהוא היה מאוהב בה (הוא חושב...הוא לא בטוח שזו אהבה אם זה לא התממש) והיא אמרה לו שהיא לא רוצה והוא נפגע מאד. חזרנו לזוגיות והכל היה ממש מושלם ואני שכבר התרגלתי שכל כמה זמן קורה משהו רע לא יכולתי לאגור את המחשבות יותר וערב אחד אמרתי שאני חושבת שאנחנו לא צריכים להיות ביחד יותר,זה היה מתוך פחד ורצון לשלוט בסיטואציה הרעה שלא תבוא בלי שאהיה מוכנה. הוא שיכנע אותי והיה בוגר לשם שינוי ואמר שיש סיבה שאנחנו לא מצליחים באמת להתנתק ושהוא מאוהב בי, פעם ראשונה שהו אהצליח לומר את זה, ואני לא הפסקתי לבכות.אחרי שבוע הוא נפרד ממני תוך בכי ואמר שהוא יתחרט על זה אבל זה מרגיש לו הדבר הנכון. מאז שנפרדנו לפני כמה חודשים הוא מקפיד ליצור איתי קשר בכל דרך אפשרית ו"להראות נוכחות" למרות שאני יודעת שהיו לו קטעים מיניים כאלה ואחרים עם בחורות. מצד שני הוא לא מצליח להתנתק אפילו שאני כל הזמן מבקשת שיפסיק ושלא ינסה להתקרב אלי. אני חושבת שיש לו אהבה גדולה אלי אבל פחד ממחוייבותא בל כמובן שאי אפשר לדעת באמת, ושאלתי היא מה עושים. אני מרגישה תקועה במקום - הוא יוצר קשר כשזה מתאים לו ואני אפילו לא יודעת למה. לא התראינו ולא דיברנו מספר חודשים, הכל במחשב. אני חושבת שהפתרונות ההגיוניים הם או להתנתק לגמרי או לחזור ולנסות לעבוד על זה ולתקן, אבל אני מקפיד הלא ליצור איתו קשר והוא פשוט לא מפסיק אפילו אם אני מבקשת....אחרי הרבה זמן קבענו להיפגש השבוע ואני לחוצה ולא יודעת מאיפה להתחיל ומה לומר. אני יודעת שהוא משכנע את עצמו שזו רק משיכה והכל מיני ואין לו רגשות אלי, אבל המעשים שלו מראים לי אחרת. הדמעות שהוא הוזיל למרות שהוא "לא מהבוכים" והדברים שהוא אמר ואומר לי, הקושי שלו להתנתק ממני...אני חושבת באמת שזה פחד ממחוייבות ואני לא יודעת מה לעשות ומה לומר כשניפגש....בבקשה...זקוקה לעצתך....תודה!!

משהו ששכחתי לציין זה שפעם אחרי שכבר נפרדנו הוא בא אלי וניסה לשכנע אותי שנמשיך להיות בדיוק אותו הדבר אבל בלי טייטל רישמי של זוג ושהוא לא מחפש אף אחת אחרת כי יש לו אותי ורק אותי הוא רוצה, וכששאלתי מה ההבדל בין זה לבין מערכת יחסים לא הייתה לו תשובה. אמרתי לו בקרירות שימשיך הלאה וישכח ממני ושהוא צריך לצאת ולהכיר אחרות כי חשבתי שייפול לו האסימון...במקום זה הוא התקשר אלי באותו שבוע בוכה ואמר לי שהוא התחיל עם מישהי והם היו מאד קרובים לשכב והוא פשוט עזב אותה והלך הביתה כי היא "לא כמוך ואף אחת לא כמוך" והוא התחנן שניפגש כי הוא אמר שלראותא ותי ירגיע אותו אבל לא הסכמתי.הוא אומר עד היום לחברים שהכירו בינינו שהוא לא אהב אותי אבל כשזה בינינו ולא כלפי חוץ הוא ממש ממשיך לרדוף אחרי.....

נעמונת יקרה,
אספת מצבורים של חוסר אמון בו, וכנראה בצדק. אלא שאין לך כוח להתנתק ממנו סופית. זה שאת אומרת לו, זה לא מספיק. אם זה רק המחשב, את יכולה לחסום אותו, את בהחלט צריכה ואמורה לא לענות, לכתוב לו מכתב אחרון, קצר, ובו משפט אחד: אני מבקשת שלא תכתוב יותר, ובזה לסיים את העניין.אחרת, את מטולטלת רגשית, ולא מצליחה להמשיך בחייך הלאה. גם אם "יש סיכוי", ותנסו מחדש, זה הרי יהיה תהליך שידרוש ממך שלבי החלמה מאד מאד ארוכים, כדי שתאמיני. האם את מוכנה לקחת את הסיכון? – אני בספק מאד. האם כדאי לך לקחת את הסיכון? אני עוד יותר בספק. כי הוא אולי לא יוכל להיות בן זוג ראוי, וגם כי את לא תוכלי להתגבר על הספק. וכל תהליך איתו שלא יהיה חלק, ירחיק ממך את הריפוי ואת המעבר הלאה.

אני יכולה לומר בלב שלם שניסיתי כבר הרבה פעם להבהיר לו שאינו רצוי. לא כי רציתי, כי האמנתי שזה הדבר הנכון בשבילי. אם זה בצורה נחמדה,מבקשת, אם בצורה ביצ'ית, אם זה בהודעה קצרה או בשיחה ארוכה, במכתב. בשלב מסוים הוא בעצמו אמר שעדיף שלא נדבר יותר, ואכן לא דיברנו מספר שבועות עד שהוא נשבר והתקשר.אולי זה המקום לציין שכבר מתחילת הקשר הוא אמר שהוא לא יודע איך זה עובד ומה עושים משום שאף פעם לא היה במערכת יחסים רצינית. האם זה פחד ממחוייבות? האם זה דבר שאפשר לעבוד עליו?האם יש דבר שיכול לגרום לו להבין שהפחד שלו מפני יכולותיו כבן זוג והפחד שלו ממחוייבות, עלול לנצח את הפחד לאבד את הבחורה שגורמת לו להרגיש כמו שאף אחת מעולם לא גרמה לו?במילים אחרות - אם הוא זה שבחר להתנתק ממני אבל עד היום לא מצליח, האם קיימת אפשרות שהוא יבין בעצמו מה הסיבה לכך ושבתהליך כלשהו, ארוך וקשה ככל שיהיה, הדברים יקבלו צורה בוגרת ובריאה יותר ותהיה אפשרות להתחיל מחדש ביחד?

נעמונת,את יכולה לומר בלב שלם שניסית להבהיר לו פעמים רבות שאינו רצוי, אבל את לא יכולה לומר בלב שלם שלא איפשרת לו לדבר איתך. והסיבה לזה היא מהטעם הפשוט, שיש בך עדיין תקווה שזה יתפתח למקום טוב. כאשר תאבדי את התקווה הזו, גם יהיה לך כוח שלא לאפשר לו.ואני מציע שתקראי שוב את תשובתי הקודמת. ואולי אפילו פעם נוספת. לא באמת הפנמת אותה, ואני חושב שזה משום שאת לא רוצה להפנים אותה. ולפיכך, המסקנה שלי היא שאת עדיין רוצה להשאיר ערוץ פתוח. אני רק מנסה להראות לך זאת, כדי שתהיי מודעת יותר ומבינה יותר את מה שאת עושה.

ד"ר יקר,
אני מודה לך מאד על תשובותייך ועל כל העזרה, ואכן קראתי מספר פעמים את מה שכתבת לי. אני מסכימה איתך, וכבר חשבתי בעבר על האפשרות שנחזור. אני מודעת היטב לעובדה ששום חזרה לא תהיה "חלקה" ותדרוש הרבה בגרות והקרבה ועבודה מצד שנינו לאחר כל משברי האמון והכאב שגרמנו זה לזו. יחד עם זאת, אני מניחה שאני רוצה לקחת את הצ'אנס,אם וכאשר תגיע ההזדמנות, כי אני באמת מאמינה שנוכל להתגבר על המכשול הזה, ובאמת מאמינה שהבעיה לא טמונה בחוסר אהבה או משהו כזה. לצערי אני "אחת מאלה", שמאמינים שאהבה חזקה מהכל ולכן מוכנה לנסות פעם נוספת, אמנם בצורה איטית ומחושבת יותר, אך פעם נוספת לאפשר לאהבה הקיימת להתממש. תודה על כל העזרה, באמת!

נעמונת יקרה,
אני מאחל לך, אם כך, הרבה בהצלחה.