חוסר אמון בזוגיות: טיפים ופתרונות

שלום רב,
בעלי ואני נישאנו לפני שלוש שנים מתוך אהבה גדולה והחלטה משותפת שנרצה לחיות יחד כל החיים.הקמנו משפחה, שני ילדים קטנים ומקסימים.במהלך ההריון הראשון התפרצה אצל בעלי מחלת נפש שגרמה לו להגיד ולהתנהג כלפיי בצורה מאוד פוגעת ומזלזלת - דבר שאני לא מצליחה לשכוח על אף ההבנה שהוא היה חולה, טיפלנו במחלה מיד אצל טובי הרופאים, לקח זמן אבל היום הוא מאוזן, מטופל וחזר לעצמו לחלוטין - חשוב לי להגיד שהוא גבר מיוחד, חכם ובעל קסם אישי!!!לימים התפרצות המחלה שלו גרמה לי לבהלה איומה ולחרדות נוראיים - באותו רגע תפקדתי ונתתי את כל כולי על מנת לעזור לו להשתקם ולחזור לעצמו אבל זה אף פעם לא תופס אותך מוכן ובל נשכח שהייתי בהריון מתקדם, ללא כל תמיכה או עזרה, פגיעה מתמיד, חלשה מתמיד, מבולבלת ובעיקר לא מבינה למה ואיך זה נפל עלינו...לאחר הלידה הרגשתי שמחה אך "לא מספיק" - נבדקתי ואובחנתי כסובלת ממה שנקרא "דיכאון תגובתי" (סוג של דיכאון קל מאוד שניתן לתפקד וכמעט לא להרגיש בו) - כמובן שטופלתי וחזרתי לעצמי די מהר ולאחר שנה וחצי שוב נכנסתי להריון.התקשורת בינינו (שהיתה מעולה לפני התפרצות המחלה של בעלי) מעולם לא חזרה להיות כמו פעם.במהות שלנו אנחנו מאוד אוהבים, הכוונות הן טובות, לרוב יש פירגון אך לאט לאט נוספים עוד ועוד כעסים, עוד אי הבנות, עוד תלונות האחד כלפי השני , חוסר מגע, חוסר תשוקה שנגרמים לדעתי מתוך חוסר תקשורת תהומי - אני מדברת עברית, הוא שומע יפנית ולהיפך.... קצת כמו שני זרים שחיים באותו בית וסובבים בעיקר סביב מטלות היום יום...נפער בינינו חור גדול ואין לנו מושג איך להתחיל ולגשר מעליו.חשוב לנו להשאר יחד גם כי אנחנו באמת מסוגלים לאהוב אחד את השני וגם כי לילדים מגיע לראות הורים שיודעים לאהוב ולדבר אחד עם השני כמו שפעם היינו.החשוב מכל כרגע הוא יחסי המין - לא נגענו אחד בשני כבר מעל חצי שנה ואני ממש מפחדת מזה על אף שאני מאוד נמשכת ורוצה לספק אותו ולהיות מסופקת מינית בעצמי.אין לנו מושג מאיפה מתחילים והאם באמת ניתן לגשר על הפערים.בבקשה תן לנו כיוון....

מריה יקרה,
מה שקרה לכם הוא בעיקר חוסר אמון. את גילית שהתנאים שבשלהם התחתנת איתו הופרו, הרגשת שלא מגיע לך לטפל בו, ובעיקר – לא מגיע לך לפחד שזה יחזור. העובדות הן שזה לא חוזר, ושהוא מטופל ושהכל בסדר, אבל ההשלכות של זה והחרדות שמא זה יחזור, ושמא אולי זה גנטי מחלחלות בך ומפריעות לך לקשר. התקשורת הלקויה ביניהם היא תוצאה של הפער הזה שנפער ביניכם, שכן אחרי שאת מרגישה שעשית ויתור והקרבה כל כך גדולים, את מתקשה לוותר לו בעניינים קטנים ויומיומיים, מה שמעורר בך התמרמרות על כל דבר קטן. – דבר כזה לא אמור לקרות בזוגיות "נורמלית", שבנויה על ויתורים קטנים.היום, אתם זקוקים ליעוץ זוגי. כדי לבנות מחדש את הביטחון ואת האמון ההדדי, ולבנות מחדש תקשורת שפויה עם יכולת להקשבה. פעם דיברתם בשפות דומות, והבנתם כי הייתם מוכנים להקשיב זה לזה. היום אותן שפות נשמעות אחרת. אתם צריכים ללמוד לבטוח זה בזה מחדש, להקשיב זה לזה, ולבנות אמון מחדש בזוגיות כפי שהיא אמורה להיות.

המון תודה - אכן כך הדבר!נעשה הכל על מנת לשקם.