חברה נפגעת: גבולות, הבנה והתנהגות

מקווה שהפורום מתיחס גם ליחסים בין חברות ולא רק בין בני זוג.העניין הוא כזה:לפני כשנה הכרתי חברה דרך חברה ושמה א. שתינו הפכנו להיות חברות מאוד טובות, השבוע ל- א. היה יום הולדת והיא חגגה עם כל חבריה במסעדה, מולי ומול בןזוגי ישבו זוג אחר שלא הכרנו כלל.כל הערב בן הזוג שישב מולנו התנהג בצורה מאוד מכוערת, הוא ניסה ליצור ויכוחים על כל שטות, כאשר הועלה נושא בעינייני בע"ח - נושא מאוד קרוב אלי כפעילה למען זכויותיהם הוא התחיל לקשקש ועשיתיהכלכדי להמנע מויכוח איתו, כולל לבקש ממנו מספר פעמים להפסיק לדבר על הנושא כי זה מפריע לי מאוד.כאשר פקעה סבלנותי אמרתי לו את מה שאני חושבת.איך שחברתי חזרה לשבת איתנו הוא הפך למלאך ואמר "שלא יפה להתווכח ביום הולדת של א."כאשר הזוג הזה הלך אמרתי לה שאני לא אוהבת אתהזוגהזה, וכשהיא שאלה למה סיפרתי לה את הסיפור.בת הזוג חברה מאוד טובה של חברתי ולכן היא נפגעה ממה שאמרתי לה, היא אמרה שיש לי נטיה לשפוט מהר אנשים והלכה בכעס וישבה במקום אחר, מה שגרם לי למבוכה גדולה.לאחר מכן היא אמרה לי שבן הזוג המדובר הוא אדם מגעיל ביותר וסיפרה לי עליו סיפורים די מזעזעים על מעשים שהוא עשה והבעיה היתה שהכללתי את חברתה במה שאני חושבת.בכל זאת חברתי מאוד כועסת עלי על שהתווכחתי איתו ועל ששיתפתי אותה במה שאני מרגישה, לטענתה שנינו הרסנו לה את כל המסיבה!התנצלתי בלי סוף וגם היום מס' ימים לאחר היום הולדת היא טורחת להזכיר לי כמה היתה מסיבה גרועה, שזה היה היום הגרוע ביותר בחייה.בסופו של דבר אמרתי לה שהיא הגזימה לגמרי ושנמאס לי שהיא מאשימה אותי כך, היא דיברה בצורה ממש גועלית וסיימנו את השיחה.לדעתי אם חברים אז חברים כל השנה ואם מישהו פוגע בחבר/ה שלי אני ארצה לדעת זאת גם ביום קדוש זה.היא עשתה מזה סיפור מאוד מאוד גדול ופגעה בי מאוד(הרבה מאוד זמן לא נפגעתי כך ממישהו), אני כבר לא מסוגלת לראות בה כחברה.האם תוכל להסביר לי במה אני טועה כי אני ממש לא מבינה את זה.בכל מקרה תודה על ההזדמנות לשפוך את הלב.

אנונימית יקרה,
לכל אדם יש גבולות משלו, וחולשות משלו. גם לחבר או לחברה. אז יש לך חברה, שלמדת את הגבולות שלה. יכול להיות שמבלי לדעת לחצת על נקודה כואבת שלה, אבל העובדה היא שהגיבה כפי שהגיבה. עכשיו את מכירה אותו טוב יותר מקודם. כך שאם את רוצה לדעת במה "טעית", הרי שאם לא רצית שתגיב כך, את יודעת עכשיו מה לא לעשות. ואם את חושבת שחברות טובה אמורה להכיל אמירות כמו שלך, אז עכשיו את יודעת שזה אולי נכון עם אחרים, אבל לא איתה, ותחליטי אם זה מתאים לך. אבל גם יכול להיות שעיקר הבעיה שלא הבנת, ואולי גם לא ניסית להבין, מה בדיוק הפריע לה, אולי כי היית עסוקה מדי בלהצדיק את עצמך בעיניה.

חשוב לי להבין את העניין מכיוון שבעבר היה לי דפוס להתנתק מחברים ברגע של משבר ורציתי לדעת האם אני חוזרת על דפוס זה או שבמקרה הזה פשוט אפשר להבין ששתינו לא מתאימות להיות חברות?הלכתי לטיפול פסיכולוגי ובין השאר עלתה גם הבעיה שאינני מתמודדת עם משברים הקשורים לאנשים ולכן חשוב לי לרדת לעומק העניין ועל כך אני מודה לך על האפשרות שלי להעלות את הדילמה שלי.ברור לי שאותו בן זוג של חברתה הוא יבלת כואבת מאוד ואכן התנצלתי על כך באמת ובתמים עשרות פעמים.הדילמה שלי היא שהיא לא הרפתה מהעניין בכלל והאשימה אותי בכך שהרסתי לה את המסיבהבגללשאני מגזימה באהבה שלי לחיות(שאכן גם זאת יבלת כואבת בשבילי).במשך כמה ימים הרגשתי מאוד רע בגלל שפגעתי בה כך עד שהחלטתי שהיא הגזימה ואכן במצב הזה לדעתי הייתה פה הפרזה, קצת כואב לי שבגלל ערב אחד טיפשי הפסדתי חברה אבלהאם באמת הפסדתי חברה?לאחר שנמאס לי להתנצל על משהו שהוא חסר פרופורציה לגמרי אמרתי לה את מה שאני חושבת והיא תקפה אותי במשפטים כל כך פוגעים ואילולא היא היתה אומרת את מה שאמרה לא הייתה לי דילמה להתקשר ולנסות לחדש את הקשר אך כעת אני מרגישה שזה מאוחר מידי.העניין כה מעסיק אותי לא רק בגלל המקרה הספציפי הזה, אלא בגלל שאולי אתקל במכשולים עם חברים אחרים או מכרים מהעבודה.איך עלי לבחון את העניין הזה באוביקטיביות? איך אני אמורה לדעת האם כדאי לי להישאר חברה שלה או שבמקרה הזה היא חברה הרסנית ולא בשבילי?מקווה שתוכל לעזור ובכל מקרה תודה על תגובתך:-)

אנונימית יקרה,
אני חושב שאפשר להגדיר את העניין באופן מדוייק יותר מאשר שאת "לא מתמודדת עם משברים הקשורים לאנשים", על-ידי ההגדרה, שהיא יותר מדוייקת, לדעתי, ושכדאי שתבחני אם היא נכונה, והיא שאת לא סלחנית לשגיאות של חברים. כי אין ספק שאדם שהוא סלחן יותר כלפי שגיאות של חבריו, ייפרד מהם פחות מאשר אדם שהוא סלחן פחות. ולפיכך, את צריכה למצוא את האיזון שהוא מתאים לך, בין הצורך לשמור על חברים, לבין הצורך לשמור על כבודך כשפוגעים בך, וכל אדם יוצר לו איזון משלו בין השניים. את צריכה לבדוק את עצמך אם את לא מפסידה יותר מדי חברים בשל הקושי שלך לסלוח לחברים, ולפי זה לנסות וליצור את האיזוןשמתאיםלך ולא את האיזון שהרגשות שלך מכתיבים. לרגשות יש נטייה לפעמים לסחוב אותנו רחוק מדי, ויש אפשרות מעשית למתן אותם כאשר זה המצב. זה רק לוקח זמן ומאמץ.

על שעזרת לי מאוד בנושא שלא ממש קשור לפורום.