שמירת סודות בזוגיות: מתי זה מותר?

שלום
לך,יש לי חבר כבר 3 שנים שאני מאוד אוהבת ומוקירה.אני בת 20 והוא מבוגר ממני ב-3 שנים.אני באה מבית שדוגל בשיתוף מלא ומשפחתיות לוחצת.לדוגמא- אחותי הגדולה נוהגת להביא את החבר שלה לביתנו כל הזמן.הוא נמצא בכל אירוע משפחתי, וידו בכל ויד כל בו.אני לעומת זאת- מביאה את החבר שלי לעיתים די רחוקות.אני אוהבת להפריד בין הפגישות עימו לבין הפגישות בארוחות המשפחתיותמאחר ופעמים רבות המשפחה שלי עשויה לפלוט דברים שאינני מעוניינתשחברי ידע.אני שמה לב גם לכך שזוגות אחרים נוטים לשתף אחד את השני בכלואילו אני, שאוהבת בכל ליבי את בן זוגי, שומרת ממנו מספר "סודות".לא מדובר בסודות הרי גורל, אלא בדברים שעשיתי בעברי ואיני מתגאה בהםבמיוחד (לא מדובר בשום דבר שעשוי לסכן או לסבך אותו).יש ביני ובין החבר שלי אינטימיות רבה ואני כן מגיעה איתו לשיחות עמוקותורגישות, אך ללא ספק - לא מדובר בפתיחות של 100 אחוז.האם אני אינני בסדר?האם אני צריכה לשנות את פני הדברים?כדי לנחם את עצמי אני חושבת בלב- שאין מודל מושלם של זוגיות. וכל אחד יעשה הישר בעיניו.אבל מצד שני- אולי זה מצביע על איזושהי בעיה.אגב אני יודעת בוודאות שהבעיה אינה בבחור כי אם בי, כי את אותו סוד שאני מסתירההסתרתי במשך כל שנותיי הבוגרות גם מחברותיי הטובות ביותר.אודה לתשובתך בהקדם.

מעיין יקרה,
אולי בניגוד לכמה וכמה מטפלים, אני חושב שיש פעמים שרצוי לשמור סודות שעלולים להזיק לזוגיות. אבל זה בשלושה תנאים: 1. שהסיכוי שהסוד יתגלה הוא אפסי, 2. שההבדל בהשפעה שבין גילוי הסוד דרכך לבין גילוי הסוד בדרך אחרת, הוא קטן. 3. שאת יכולה, נפשית, להכיל ולספוג, ובסופו של דבר גם להדחיק את הסוד מבלי להרגיש אשמה כל חייך – ואנשים שונים ביכולת הנפשית שלהם לעשות זאת.אלא שבמקרה שלך, את לא יכולה להסתיר את החבר שלך ממשפחתך לנצח. ולכן, בחני לעצמך קודם כל את שתי השאלות הראשונות. לאחר מכן, שאלי את השאלה השלישית, שאולי היא זו שהביאה אותך לפנות אלי כאן.