חזרה ליחסים: מה לעשות?

היי,לפני כחצי שנה נפרדתי מחבר איתו הייתי 4 שנים. הפרידה הייתה על רקע של יחסים לא בריאים לשני הצדדים.בעייתי היא שבחודש וחצי האחרונים לא עוברת דקה שאני לא חושבת עליו, אני רוצה מאוד לחזור אליו ואף אומרת לו את זה כל הזמן אך הוא טוען כל הזמן שהוא צריך לחשוב, שהוא לא רוצה לחזור לכל הבלאגן שהיה כשהיינו יחד וכד'. אני לא מפסיקה לבכות ומדי כמה ימים שוב נכנסת להסטריות שאנחנו לא יחד ומשפילה את עצמי מולו בכל פעם מחדש כשאני ממש כמעט מתחננת אליו לחזור, לפחות לנסות.ידוע לי שהוא בקשר עם בחורה חדשה, לטענתו רק כדי להעביר זמן ושלבו איתי בכל דקה, ושלא עובר יום שהוא לא חושב עליי המון אך שאני לוחצת עליו ובכך מרחיקה אותו.מיום שנודע לי על הבחורה החדשה לא עובר רגע שזה לא מפריע לי, אני כל הזמן חושבת האם הוא איתה עכשיו, מה הם עושים וזה פשוט מוציא אותי מהכלים.אני לא מצליחה לעשות דבר מבלי שזה יציק לי ויפריע לי. זה פשוט לא יוצא לי מהראש.כיצד אוכל להמשיך מכאן הלאה? אני מרגישה שאני ממש חי-מת.

שירי אוףףףף אני כל כך מזדהה איתך שחבל על הזמן! זה טיפה שונה אצלי.. החברה שלי נפרדה ממני .. ואני זה שפשוט לא יכול להפסיק לחשוב עליה ולנסות להחזיר אותה.. ואת אותם הקטעים שסיפרת גם אני עשיתי.. השפלות התחננויות שגובלות בהטרדות .. וזה כל כך תובעני כי את בעצם מאמינה שאתם נועדתם אבל זה לא קורה.. את מאמינה שאתם צריכים להיות יחד אך הוא עם משהי אחרת.. גם החברה שלי אומרת לי שהיא עם מישהו אחר אך אין לה את הכימיה איתו כמו שהיה לה איתי.. ושהיא לא מצאה ולא חושבת שתמצא מישהו כמוני.. ואז אני שואל את עצמי אז למה למען השם אנחנו לא יחד? ופשוט אין לי תשובות.. אולי אני סתם חושב שבא לה ריגושים חדשים עם גברים חדשים או משהו כזה אין לי שמץ.. וזה לא משנה את העובדה שאני כולי בידכאון מהמצב הזה.. וממש קשה לצאת מזה.. בכלל בהתחלה שרק נפרדנו לקחתי את זה ממש קשה.. כמעט הפסקתי את הלימודים לתואר .. ירדתי איזה 5 קילו בקיצור על הפנים.. אני ממש מזדהה איתך והסיפור שלך ממש נגע לי.. איך להמשיך.. שאלה טובה.. לא להפסיק לצאת כל הזמן...!! להכיר בחורים חדשים!! זה משהו שאמרתי לעצמי והייתי בהתחלה יוצא בלי סוף ואז באמצע הלילה בפאב מוצא את עצמי מסטול קצת מבירה ושולח הודעות לחברה.. הודעות געגוע וכדומה.. אבל לבסוף מתישהו זה יעבור לנו.. שלא תביני עדיין לא התגברתי ולא השלמתי עם זה.. אבל פשוט איכשהו מקבל את זה.. ואני יודע שיש עוד בחורות בעולם הזה ועוד בחורות שיעריכו אותי כמי שאני! וזה מה שגם את צריכה לחשוב ולהפנים!! שיהיה בהצלחה שירי!! מכללל הלב!

שלום
לכם.ליבי, ליבי איתכם........אני שומעת את הכאב הרב שאתם חשים ו הדבר הראשון שבא לי לעשות הוא לפתוח את זרועותי ולחבקכם..........אני תרופת פלא הזורעת החלמה על פצעי האהבה.אומרים כי הזמן מרפא פצעים.........למרות שהכל עכשיו נראה לא טוב, תחושה של כאב קשה מנשוא הזמן יעשה את שלו.אני חושבת שאם בני הזוג שלכם באמת היו רוצים בכם הם היו איתכם.לא נותר אלא להשלים עם המצב ולהמשיך הלאה.יודעת אנוכי כי קל לומר אך קשה לביצוע..........מי יתן והשנה הבאה עליכם לטובה תהיה שנה מוצלחת רגשית ותמצאו את בן זוגכם המתאים לכם שידע להעריך אותכם באמת.כל טובצדף.

שירי יקירתיבדרך כלל איני נוהגת להגיב בפורום זה כי אני חושבת שזאת עבודתו של ד"ר אורן חסון שמבצע עבודתו נאמנה,אבל כאשר קראתי את דבריך, צמרמורת עברה בגופי כי גם אני באותו המצב בדיוק אחד לאחד ובאיזה שהוא מקוםהרגשתי כאילו אני כתבתי את זה בעצמי.אני גם לפני חודשים פירקתי חברות של כמעט שנתיים עם מגורים משותפים וחתונה באופק, קמתי ועזבתי כי היה נמאסלי לריב כל הזמן על שטויות והבנתי שיש את האחד שהוא הזיווג שלי והוא מחכה לי אי שם אבל עדיין לא פגשתי אותו ובעתיד שלי אני אפגוש.זה לא קל לחשוב שהוא עם משהי אחרת, זה אפילו כואב מאוד, אפילו שאני נפרדתי ממנו אני כל פעם מרגישה את הצביטה הזאת בלב, ולמרות כל בקשותיו לחזור ואי ההסכמה שלי והידיעה שלי שהוא אהב או עדיין אוהב כפי שלא אהב אף אחת אחרת מקשה עלי יותר ויותר.אתמול היה לי הכי קשה להיות לבד עם חברות בפאב בשעה 00:00 בלילה כשכולם מסביבי מתנשקים ואותי מנשק משהו שהכרתי כמה שעות קודם לכן שאני בקושי מכירה ושוב עולה אותו געגוע ישן לחבר שכל כך אהבתי.אבל יקירתי היום אנחנו זוכרות רק את הדברים הטובים שהיו בקשר, אז תעצרי לרגע תזכרי גם בדברים הרעים ובדברים שבעצם גרמו לכם להיפרד ולא להיות יחד וזה יעזור לך מבטיחה!.תחזיקי מעמד...ומקווה שגם אניבהצלחה

אתם כולכם פשוט מקסימים.מוזר לדעת שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני. חשבתי שאני המטורפת היחידה...הלוואי והזמן יעבור וירפא את כולנו. בינתיים זה רק הולך ונהיה קשה יותר בכל יום שעובר.תודה רבה לכולכם כל התמיכה.

שירי יקרה,
התחושה שלך באמת הרבה יותר נפוצה מכפי שאת מתארת. זו אולי נחמה, כי זה אומר לך שאת שפויה.אבל נסי לתאר לך מצב שבו אתם באמת חוזרים להיות ביחד. בתנאים של היום. כתבת שהיחסים ביניכם לא היו בריאים מראש, ולכן נפרדתם. האם את מצפה שאם, בעקבות תחנונים שלך, תחזרו להיות ביחד, היחסים ביניכם ישתפרו?כפי שכתבת, השפלת את עצמך עכשיו. במצב הזה, את תגיעי לזוגיות בעמדת נחיתות בולטת, כי לא השארת לעצמך שום קלף מיקוח. ובזוגיות טובה יש לנו קלפי מיקוח, שבעזרתם אנחנו בונים לנו עמדה, הערכה והשפעה. והנה, את אומרת לו, ומצהירה בגלוי: אני מוכנה להיות אתך כמעט בכל מחיר. אני מוכנה להיות אתך גם במחיר קיום הדברים שהתנגדתי להם קודם. והרי היחסים ה"לא בריאים" שלכם נבעו מחילוקי דעות, ומניגודי אינטרסים שלא גישרתם עליהם. עכשיו את מוכנה לגשר עליהם, על-ידי ויתור מוחלט. אם הוא יקבל את זה, ואלו יהיו תנאי החזרה, את תתחילי למרוד בעוד כמה חודשים. ואולי רק בעוד שנתיים. או חמש. מבחינתו, אלו היו תנאי החזרה, אז למה לו לשנות, ובעיקר כאשר אין לך קלפי מיקוח, ואת כל כך רוצה אותו?במילים אחרות, שירי, את צריכה להכיר בכך שהקשר ביניכם לא יהיה טוב יותר, אם תחזרו עכשיו להיות ביחד. אלא שהלשעבר שלך, נשמע בחור שתלטן למדי, ולמרות שהוא לא רוצה בך, הרי הוא גם לא נותן לך ללכת. כשהוא אומר שלבו איתך בכל דקה, ושהוא חושב עליך המון בכל יום, הוא משחק ברגשותייך. הוא יודע שזה מה שאת רוצה לשמוע, והוא יודע שבכך הוא שומר עליך קרוב אליו מספיק, כדי שלא תתקרבי לגבר אחר. יד אחת מרחיקה אותך, וביד השניה הוא בונה סביבך חומה רגשית. גם תחושת ההשפלה שלך, ששניכם בונים ומעצמימים ביחד, בונה סביבך חומה רגשית, ומשאירה אותך איתו. שכן, מי עוד ירצה אותך אם את כזו עלובה, ובעלת דעה כל כך פתטית על עצמה, נכון? במכוון או שלא במכוון, שירי, זו טקטיקת שמירה יעילה מאד שהוא נוקט בה, ושאת נופלת לתוכה מרצון או מתוך תמימות.את צריכה לבנות לעצמך תקווה, שירי. להתחיל לתכנן את החיים הלאה, בלעדיו. תוכנית לעתיד, עם לוח זמנים, תעזור לך, ותתן לך תקווה והבנה שיש עוד חיים הלאה. ואם את מתקשה לעשות זאת לבד, כדאי שתלכי לטיפול אצל איש מקצוע, שיוכל לסייע לך לשקם את בטחונך העצמי, להראות לך שמגיע לך יותר ממה שהיה לך, ולבנות בך תקווה לעתיד טוב.

ד"ר חסון...פשוט אין לי מילים. צדקת בכל מילה שאמרת!נתת לי לראות את הדברים בצורה נכונה בכך שאמרת שגם אם נחזור זה יהיה כשאני בעמדה נחותה, ואז זה אבוד מראש.תודה רבה רבה.

רציתי בבקשה לדעת, האם לדעתך במקרה כזה עדיף לנתק את הקשר בינינו ? (כרגע הוא מבוסס על הודעות SMS ואימיילים, ופגישות אחת לשבוע-שבועיים-חודש, למעין שיחה כזאת שכמובן תמיד חוזרת לאותה נקודה).והאם לאחר תקופה מסוימת של נתק יש אפשרות להתרככות מצידו לדעתך?

שירי יקרה,
בין התשובה הראשונה שלך לשניה חלפו 45 דקות, שבהן היה לך זמן לחשוב. המחשבה הראשונה שלך, לאחר קריאת התגובה שלי, היתה "כן, אני צריכה לעזוב אותו". המחשבה הזו הנחתה אותך בתשובתך הראשונה. המחשבה השניה שלך היתה חרדה: אבל איך אסתדר בלעדיו? המחשבה הזו, הנחתה אותך בכתיבת המכתב השני. בגלל המחשבה הזו, התחלת לעשות לעצמך הנחות: אולי כן אפשר לשמור על קשר? אולי הוא יתרכך אחר-כך, כך שאולי לא כדאי לשרוף את כל הגשרים?חזרי בבקשה, שירי, לקרוא את מכתבי הקודם אליך. קראי אותו שוב ושוב, כי הוא הציג לפניך את הדינמיקה של מה שקורה בעיניכם, ואת הגעת בעצמך, בעזרת התמונה הזו, למסקנה המעשית שלך. אבל הקפידי לקרוא בכל פעם גם את הפיסקה האחרונה. כי היא זו שתנחה אותך הלאה.ואם קשה לך להתגבר על חרדות, לכי לאיש מקצוע. חבל שתבזבזי חודשים מחייך, ואולי יותר, על יאוש.