זוגיות רעילה: איך להתמודד?

אני וחברה שלי ביחד כמעט חצי שנה, היא בצבא, בתחילת הקשר שלנו משהו כמו חודשיים ראשונים הכל היה בסדר ומושלם, לאט לאט התחלנו להיגרר לריבים שאני מתוסכל מהם, ריב כמעט כל סופשבוע שאני רואה אותה ורוב הזמן גם במשך השבוע בטלפון, רוב הפעמים זה מתחיל מסתם שטות או וויכוח קטן ואז נוצר ריב מטורף עם ניתוקים וצעקות ובסוף תמיד זה מגיע לאותם דברים ובעיות.היא נוטה לדבר בצורה פוגעת ולפעמים מקללת בצורה מוגזמת, וכשאני אומר לה שהיא צריכה להתבייש על הצורת דיבור שלה היא ישר מופתעת שהעזתי להגיד לה תתבישי לך (דוגמא) וטוענת שלהגיד תתבישי לך הרבה יותר גרוע מאיך שהיא מדברת שזה קללות מאוד קשות וניתוקים כל פעם שהיא מתעצבנת עליי.היא צוחקת לפעמים על דברים שאני אומר כשאנחנו רבים וכשאני מתוסכל מדברים שהיא אומרת ובגיחוח קל טוען שהיא טועה היא מתחילה לצעוק שאני לא יצחק בחיים שהיא מדברת ושניה אחר כך שהיא צוחקת בקול ואני אומר על זה משהו היא אומרת שוב שזה לא אותו דבר ושאני לא יעשה דברים ששנואים עליי....בזמן האחרון בריבים שלנו היא התחילה לדבר בצורה מפחידה וטענה פעם אחת שהיא תתאבד וזה יהיה באשמתי ומאשימה אותי בעוד דברים שמלחיצים אותי כשאין לי שום קשר אליהם.אני מרגיש שהיא מסתירה ממני דברים, שהיא משקרת הרבה, בכל הריבים שלנו יש את הקטע שהיא כועסת על דברים שאני עושה והיא תמיד עושה אותם או תעשה כמה דקות אחר כך ואז שאני מדבר על זה היא לא זוכרת את זה או משנה את מה שקרה ומאמינה לעצמה לסיפורים ולשקרים שלה.בזמן האחרון התחלתי לחשוב על לסיים את הקשר אבל אני פשוט לא מסוגל אני כל פעם מוריד את הכבוד שלי לרצפה ומסדיר את העניינים כי אני אוהב אותה וקשה לי לחשוב שניפרד, צריך ייעוץ או עזרה...מה אני צריך לעשות?

אני חייב להוסיף שבחודש האחרון לאחר כמה ריבים ניסיתי לסיים את הקשר והיא פשוט לא נתנה היא בכתה ללא הפסקה טענה שאני בנאדם מגעיל ושהחיים שלה הרוסים והיא תתאבד, שהיא לא רוצה לראות אותי או לדבר איתי בחיים ושהיא מעדיפה למות ובסוף סידרנו את זה והמשכנו בקשר.קשה לי לשמוע את הדברים האלה כי אני אוהב אותה ואני חוזר בי כל פעם שזה עולה ואני רואה את התגובה שלה, אני לא רוצה שיהיה לה רע ואני כבר לא יודע מה לעשות.

אילן יקר,
יש לך חברה שמקללת אותך, שלא נותנת לך מקום להביע מחאה, שמלגלגת וצוחקת עליך, שאתם רבים הרבה, שמשקרת לך, שעושה מה שהיא רוצה בזוגיות שלכם מבלי להתחשב אפילו בסטנדרטים שלה של מה נכון ומה לא נכון לעשות, אלא רק במה שבא לה באותו רגע. אין לך מקום בזוגיות הזו, וזה קשה לך. נדמה לי שזה מסכם את מכתבך, אבל בכל זאת אתה מוכן להוריד כבודך עד לריצפה כדי שתישארו ביחד. לא ברור לי למה.אני מתרשם, ותקן אותי אם אני טועה, שהיא טוטלית מאד, ובנוסף לכל הנ"ל, שלא מכבד אותך בזוגיות, גם אומרת שהיא מאד אוהבת אותך, ושלא תוכל לחיות בלעדיך. אולי זה מה שמחזיק אותך – ההבנה שיש מישהי שאוהבת אותך כל כך, ולכן המחשבה, הדי טבעית במצבים כאלה, גם אם היא בדרך כלל שגוייה, שאף אחת אחרת לא תאהב אותך כך. זו תחושה משכרת, שמעלה את האהבה לשיאים, אבל הטוטליות שלה, וחוסר היציבות שלה, גם מורידים אותך לתהומות. בהסתכלות לטווח רחוק, אתה נמצא בזוגיות רעה ובלתי יציבה. עובדה, אתה חושב על פרידה מדי פעם. בתנאים שלכם, זה יגיע שוב ושוב מדי פעם, עד אשר מתישהו זה יקרה. אלא שאתה צריך להיות, אולי, יותר מוכן לזה.היא שולטת בך בעזרת טוב לבך ורגש האחריות שלך. אולי אתה צריך לחשוב איך להעביר את האחריות עליה ממך והלאה.

תודה רבה על התשובה, קלעת בול בכל מילה גם בלי שנתתי לך מידע על שאר הדברים שרשמת.אחרי מחשבות רבות ואחרי שקראתי את התשובה שלך הגעתי למסקנה שאני צריך לגמור את הקשר, אבל אני מסתבך שאני חושב על זה.אני יודע שיהיה לי קשה לעשות את זה ויהיה לי קשה גם אחר כך אבל בסופו של דבר אני מקווה שאני אתגבר על זה, מהצד שלה אני יודע שהיא תיקח את זה מאוד קשה, היא תצרח ותקלל ותגיד שהיא לא רוצה לשמוע ממני ותיכנס לדיכאון שאני חושש מאוד שישפיע עליה בצבא ושחס וחלילה לא תעשה שטות ותצא מהצבא כי כבר עכשיו היא מדברת על זה שהיא רוצה לצאת.בנוסף לדברים האלה הזכרתי מקודם שאנחנו רבים והיא מתעצבנת ממש היא מדברת על להתאבד ועל לעשות לעצמה דברים וזה מלחיץ.אני חושש שכשאני יעשה את זה היא אחרי כמה זמן תתקשר ולא תניח לזה ויהיה לי קשה לעמוד בזה, אני גם לא יודע איך אני צריך לעשות את זה ומתי, פנים אל פנים שיהיה לי קשה מאוד לראות אותה בוכה ואומרת את הדברים שאני בטוח שהיא תגיד, או בטלפון למרות שזה לא נשמע טוב....אשמח אם תוכל לעזור לי או לכוון אותי איך אני צריך לעשות את זה בדרך הנכונה.תודה רבהאילן.

אילן יקר,
לצערי לא אוכל לעזור לך בזה כאן, מעבר לאמירה שכבר אמרתי לך, לנסות ולהעביר אחריות. למשל, לדבר עם חברות שלה. למשל, לראות אם אתה יכול להשיג את הקב"ן שלה, או לדבר עם ההורים, או עם אח או אחות, שיפקחו עין, שידברו איתה.אני חושש לומר דברים יותר ברורים מעבר לזה, כי זה תהליך שבו אני צריך לחוש מה קורה, גם איתך וגם איתה, כדי להנחות אותך בדברים נוספים. ולכן כאן לא הבמה המתאימה לזה. אני גם לא רוצה להשאיר הנחיות שאחרים יוכלו להשתמש אחר-כך לרעה במקום ובזמן הלא מתאימים. תצטרך להפעיל את שיקול דעתך מתי להיות ברור וחד, וגם (אם בכלל) אם ומתי לא.