זוגיות ראשונה: קשיים ואתגרים

סליחה על האריכות,אני אנסה לכתוב את הדברים החשובים ואשמח להכוונה.
אני בן 31 מסורתי בזוגיות שנתיים וחצי, בת הזוג בת 27 דתייה אבל לא קיצון.
בת הזוג עובדת בעבודה מסודרת אחרי תואר וגרה עם ההורים (הורים בני 60 פלוס שעלו לארץ לפני 40 שנה).
הם גדלו על ערכיים מאוד חזקים של המשפחה לפני הכול.
אני חבר ראשון שלה והיא שלי, בשנתיים הראשונות הקשר היה מושלם, אני הייתי מגיע אליה נפגשים הייתי חוזר בערב הביתה נסענו לטיולים , כתבנו מכתבי האהבה אחד לשניה והיה מדהים הרבה שנים הרגשתי שנשארתי מאחור אבל שזה הגיע נהייתי אסיר תודה
אני מרגיש שהיא מדהימה והיא ממלאה בי את הנפש.
לאחר שנתיים לתוך הזוגיות, הקשר שלי מאבי נותק לגמרי ועברתי תהליך יציאה מהבית לעצמאות קשה מאוד, שיתפתי אותה ואת הוריה כי הייתי בקרשים (אולי זה היה טעות ? להוציא כביסה מלוכלכת).
במקביל חיפשתי עבודה ומצאתי עבודה עם ביטחון תעסוקתי במשמרות שכר גבוה כ13 נטו והיא ליוותה אותי במהלך כול התהליך הזה ראתה את הדמעות והקשיים ותמיד תמכה בלב ענק ..מכיוון שאני ללא בסיס כלכלי אני רואה שזה מרים אותי מדי חודש.
אני אוהב אותה הכי בעולם היא מדהימה ..אבל משהו בשלב מסוים קרה..
תמיד שבאתי אליה הביתה הייתי קצת ביישן ובגלל המנטליות השונה לא הצלחתי להיפתח בפני ההורים כמובן שהתנהגתי בנימוס ואת הדברים העיקרים הם יודעים עלי ויותר מהכול שאני בחור הגון שהבת שלהם במקום הראשון אצלי ושיש לי עבודה אבל לא מעבר..תמיד היו מארחים אותי בכבוד.(זה במשך שנתיים).
לפעמים בת הזוג רצתה שאני אהיה יותר אש ואקשן כמותה ואטרוף את החיים ופחות סגור ומהוסס אני לא אומר שזה לא נכון פשוט קשה לי כי אני לא גדלתי ככה ואני לא כזה בדיוק בכול תחום .
קיימנו שיחה עם ההורים לפני 4 חודשים על מגורים משותפים מכיוון שזו הדרך היום לבנות עד לחתונה.
שנראה איך הדינמיקה הזו עובדת כי שנינו עוד "ילדים" , אבא שלה לא מת על הרעיון אבל חי איתו בשלום, אמא שלה שנשארה תקועה בזמן ללא רישיון רכב ללא עבודה ללא חשבון בנק והשכלה כמעט התעלפה ורעדה כי הרב לא מסכים.וזו דעתה..
בנוסף הבנתי שהם אמרו שהם בדקו בנומורולוגיה ואנחנו מתאימים בצורה חלשה , וגם אמרו שהיא דואגת לי יותר מדי ושככה לא מגדלים ילדים קצת חוצפה יש לי תואר בזה..
אני נפגעתי מאוד ואמרתי שאני חושב שצריך לשפוט לפי האם יש לנו כנות אמון תקשורת אהבה וצחוקים.
ולא לפי הדת, מאז אנחנו בזוגיות אבל הבחורה נכנסה לבלבלה מטורפת העסק דועך היא כול הזמן אומרת שאוהבת אותי מאוד אבל היא חצויה !
כי היא רוצה חיים שמחים ואני מאוד יבש וכמובן שאני לא יודע מה ההורים אומרים, הם בעיקר אומרים שלא מכירים אותי ולא בטוח שהכי מקבלים..בטוח אומרים דברים.
היינו עכשיו בח"ול כמה ימים ,היה מדהים יש תקשורת והיא אומרת שיש אהבה אבל שהיא חצויה ושצריך לפתור דברים כי לפעמים בבוקר היא בוכה שאוהבת, ובערב מבולבלת. אבל כדי שיסתדר צריך עוד דברים..אני גדלתי הרבה יותר סגור וחסר בטחון ממנה , בחיים לא נסעתי לחול לפניה וממש התרגשתי עד דמעות, הייתי יותר מופנם כול החיים אבל איתה הכול נפתח.
אבל לא מצליח מול ההורים שלה ,ומשהו הבחורה כלפי השתנה(פתאום מנתחת שיש לי לב טוב ואני החבר הכי טוב שלה) לא לגמרי אבל השתנה, היא הראתה לי הרבה כיוונים טובים ואין בחורה כזו בחוץ שרוצה חום ובית.
אני ניסיתי לתקן לאורך הדרך דברים והיא ראתה , במקרה של ההורים אני מוכן לנסות שוב אני מעריך אותם אבל מבחינת דרך החיים שהם רוצים לבת אני לא ראיתי איזה מודל מנצח.
אני מפחד שאם ניפרד אני כול החיים אבכה על זה , והיא מאוד חצויה אני באמת מנסה מאוד חשבו לה ההורים בהתחלה כעסתי ונפגעתי שלא קיבלו אותי הם עברו חיים קשים בגלל משהו משפחתי אותי בגלל זה רואים אותי המשקפיים כאלו? אני אוהב אותה והיא אותי הלוואי שנעלה על שביל הזהב, תודה וסליחה על האורך. מפחיד אותי לחזור לעולם בחוץ לא חושב שאסתדר למצוא מישהי אחרת ואולי זה גם מעיד על העבודה שלי שמעייפת שצריך להחליף , הכול כואב ומלחיץ.

דור יקר,
אני מזדהה עם התחושות שלך. זו זוגיות ראשונה שלך, וגם זוגיות ראשונה שלה. למען האמת, העולם השמרני שממנו הגיע כנראה משפיע עליה, כי גם עבורה זה קשר זוגי ראשון, שהתחילה בו בגיל מאוחר יחסית. כך ששניכם נמצאים במקום שונה מגברים ונשים רבים בעולם "החופשי", אם נקרא לו כך, שבו יש שפע של אפשרויות בחירה – כמו למשל בטינדר או באתרי הכרויות אחרים, ומתקשים לכן לבחור. אתם לא שם, ולכן, לכאורה, המקום שלכם אמור להיות שפוי ובטוח יותר.ואז נכנסים לבמה היחסים שלך עם הוריה, והיחסים שלה עם הוריה, ומשפיעים גם. אז אני קורא את מה שאתה כותב, בודאי את הכאב והחשש שלך מאובדן הקשר הזה שהוא כל כך משמעותי לך, ומבין גם את הפער התרבותי ואולי האמוני בינך לבין הוריה, אבל אני שואל את עצמי גם מה עוד קורה בינך לבינה – בתנאים האלה שלכם. כי לפני כחצי שנה קרו שני דברים חשובים - האחד, ניתוק הקשר שלך מאביך והיציאה שלך לעצמאות, והשני – שינוי ביחסים שבינך לבין חברתך. האם זה בגלל דברים שחשפת? האם העובדה שהפכת להיות יותר 'שביר' כלכלית ללא גב משפחתי? האם זה השפיע יותר עליהם מאשר עליך? האם זה השפיע על הביטחון העצמי שלך, ואיך?אני גם רואה בין השורות גם את הכעסים שיש לך – על הדברים שלא מסתדרים כפי שאתה חושב שהם צריכים להסתדר ולהיבנות. על ההורים שלה, ואולי גם עליה, מה שמקשה על האווירה המשוחררת שהיתה לכם קודם. היא מרגישה חצויה, וזה גורם לך לאיבוד ביטחון, ואתה גם אולי מביע את הכעס והתסכול שלך מכך, באופן שהוא יותר ממה שהיא מוכנה לקבל. אם זה כך, אולי גם אתה השתנית בעיניה במידת מה, והיא בוחנת את הקשר שלכם בתנאים החדשים שלכם. אולי עם השפעה של הוריה, אבל לא רק.אלה הם דברים שלדעתי אפשר לתקן. אני חושב ששווה לכם ללכת לטיפול זוגי. יתכן שזה יפתיע אותך בשלב שבו אתם נמצאים, אבל הרעיון הוא כזה – יש לכם קשר טוב, ובודאי שהיה טוב ושניכם ראיתם בו דבר מעולה וחזק במשך שנתיים. התנאים קצת השתנו, ויש השפעות חיצוניות שמשפיעות על התקשורת ביניכם ועל הציפיות שלכם מהקשר. חשוב לקחת את הכל בפרופורציה, וכדאי להיעזר באיש או אשת מקצוע לצורך העניין הזה.ראה בבקשה באתר שלי את דעתי עלטיפול לזוגות צעירים(לחץ על הקישור). אם הקשר טוב, שווה לעשות את המאמץ הזה כדי לשמור עליו, וזה יוכל לשרת אתכם שנים רבות בהמשך הדרך.