זוגיות: קושי לוותר על אהבה טובה

היי אני בת 21, והאקס שלי הוא בן 22
היינו חצי שנה ביחד, הוא רוצה לצאת איתי אבל דחיתי אותו כי ידעתי צריך לעבוד בקרוב באבטחה בחול, המשכנו כחברים ממש טובים ואז הבנתי שזה בלתי נמנע ושאני רוצה אותו והוא במהלך כל הזמן הזה שהיינו חברים טובים עדיין רצה אותי, נהייתי איתו ביחד אפילו שידעתי שעוד חצי שנה מאותו הרגע- הוא יסע לחול ויעבוד שם לשנתיים הקרובות, התכנון המקורי היה להישאר ביחד גם כשהוא יסע וכחודש לפני הטיסה שלו דברים התחילו להתערער והתחלנו לשקול את הכל מחדש, אני רציתי עדיין לנסות להישאר ביחד אפילו שידעתי שתחכה לנו מערכת יחסים מרחוק שזה קשר מאוד קשה כי הוא גם לא יהיה הרבה בארץ מתוך דרישות עבודה והוא לא- הוא פוחד שזה יגמר בינינו בצורה רעה ושנריב מלא ושהעבודה שלו הולכת להיות תובענית נורא ולא מגיע לנו להיות במערכת יחסים כזאת ולכן הוא מעדיף שלא לקחת את הסיכון הזה ולאבד אותי עכשיו בקשר מרחוק כדי שאם כן נחזור להיות ביחד בעתיד- אז יהיה לנו סיכויים הרבה יותר טובים כשהוא יחזור לארץ כי זה נגמר בינינו בצורה טובה. החלטנו להישאר בקשר והוא נסע לחול כבר לפני כמעט חודש ואנחנו עדיין מדברים כל יום -אומנם לא באותה צורת דיבור כמו שהיינו ביחד כי נפרדנו אבל עדיין מדברים הרבה ומשתפים אחד את השני בדברים שקורים לנו ביום יום, לפעמים האהבה כן עולה ואנחנו מדברים על כמה שאנחנו מתגעגעים אחד לשני או כמה שהיינו רוצים עכשיו דברים אינטימיים ביחד . ניסיתי לדבר איתו כמה פעמים על האופציה של לחזור להיות ביחד והוא נשאר עדיין באותה הדעה ואמר שאין שעה שלא עוברת לו המחשבה לחזור אלי אבל הוא יודע שזה לא יהיה חכם ולכן שמבחינתו כל עוד הוא בחול אנחנו לא נחזור להיות ביחד ושהוא ממש מצטער שהיינו צריכים להיפרד והוא יודע שיקח לו המון זמן עד שהוא בכלל יוכל לשכב שם עם מישהי אחרת כי אני אהיה בראש שלו לעוד המון זמן ושהוא באמת לא חושב שהוא ימצא מישהי שהיא יותר מתאימה לו ממני ובגלל זה הוא חושב שגם עוד שנתיים מעכשיו הוא עדיין יחשוב עלי וירצה אותי
אני מרגישה שבאמת המערכת יחסים שהייתה לי איתו הייתה מדהימה ושבאמת התאמנו אחד לשנייה והאהבה שלנו הייתה מיוחדת וממש קשה לי להמשיך מהנקודה שאני נמצאת בה, כי אני מאוד אוהבת אותו ואני הייתי רוצה שנחזור להיות ביחד (אפילו שכבר הפנמתי שזה לא יקרה כל עוד הוא בחול) ומצד שני הוא גם חבר ממש טוב שלי- בלי קשר לעובדה שהיינו ביחד ואנחנו מדברים על הכל אחד עם השני ואני לא יודעת ממש מה לעשות במצב הזה

אא יקרה,
את צודקת. כשמגיעים סוף סוף לאהבה טובה, ומאמינים בה, קשה מאד לוותר עליה. אני מניח שהחבר שלך רואה חשיבות רבה מאד לעבודתו, שכן בגלל מה שהוא מעריך שהיא תתן לו, הוא מוכן לוותר על הזוגיות איתך. למה זה כל כך חשוב לו? – אני לא יודע. האם זה הכסף, שאולי הוא צריך עבור התחלה של בניית קריירה, אולי לימודים, אולי לבסיס עסקי כלשהו? אם כן, זה מבחינתו צורך חיים חשוב, שאולי בלעדיו, בתחושתו, לא יהיה לו ערך, כאדם, כאישיות וכבעל משפחה.האם זה לצורך טיול גדול שזה החלום שלו, להגשמה עצמית, ללמוד על העולם, ואולי כחופש האחרון לפני כניסה לעולם המבוגרים, עם אחריות, לימודים, עבודה? – גם זו אפשרות. ואולי הכל ביחד. כך או כך, זה המקום שלו, ואלה סדרי החשיבות שלו.מה זה אומר? – שיש לכם בעיה בטיימינג. את רוצה את הקיום הזוגי, ואולי גם המשפחתי, כמה שנים לפניו. לו היית פוגשת אותו כאשר הוא 3-4 שנים קדימה, היה אולי קל יותר. העולם הוא דלתות מסתובבות, וכל אחת פותחת וסוגרת דלתות אחרות. קל ללכת לאיבוד בהן, ואני לא יודע מי מכם הוא זה שהולך לאיבוד. אני גם לא יודע מי מכם יהיה יותר מאושר בעוד 5 שנים, עם זוגיות ואהבה. אולי שניכם, ואולי ביחד, אם תצליחו למצוא זה את זו מאוחר יותר, פנויים ופחות מאושרים (כלומר, פנויים). כרגע, יש ביניכם פער בלוחות הזמנים ובתכנון העתיד שלכם. זה כואב, אבל הצרכים השונים שלכם מפרידים ביניכם.את לא יודעת מה לעשות כרגע, כי עוד לא ויתרת על האמונה שתצליחי לשנות את דעתו, כך או אחרת. ואולי זה הדבר הנכון לעשות – כי אולי תצליחי, ואולי שווה לנסות עוד ועוד, כל עוד לא השתכנעת סופית שלא תצליחי. וקחי בחשבון שאם כן תצליחי, ייתכן שהטיימינג הלא מוצלח עדיין יעמוד ביניכם, כי הוא יצטרך לשנות משהו בתוכניות שלו, בודאי בחופש שלו, או בהשקעה בעבודה שלו, ואם מה שביניכם לא יהיה לגמרי חלק, הוא עלול להאשים אותך באובדנם, או באובדן העתיד "האחר" שלו. אני יודע שזה מורכב. אני חושש שאין לך ברירה, אלא להתמודד עם המורכבות הזו, ולחפש בה בסבלנות את הדרך שלך, ולהמשיך לנחש, כל הזמן, מה הכי טוב לך, ולהיות מרוצה מהתהליך, גם כשהוא קשה, כי לפחות יש בו אותך לעצמך. וזה יכול להיות הרבה מאד, מבלי להמעיט בערך של מה שאת יכולה לקבל מאחרים.

קודם כל ממש רציתי להגיד לך תודה על העבודת קודש שאתה עושה ושאתה עוזר בצורה כזו לי ולעוד המון אנשים- העזרה שלך מועילה לנו המון ומביאה לנו פרופורציות ובהירות על דברים שאנחנו לא רואים.
דבר שני עם כמה שהייתי רוצה שאני והוא נחזור- אני כבר דיי הפנמתי(בלית ברירה) שזה לא יקרה כל עוד הוא בחול- כלומר מינימום לשנתיים הקרובות (לפחות). בנוסף לכך, כמו שציינתי אני באמת ניסיתי לדבר איתו על האופציה לחזור להיות ביחד כמה וכמה פעמים ושום דבר לא השתנה בדעה שלו ולכן גם אין טעם שאמשיך לנסות לדבר איתו על כך או לנסות לשנות את הדעה שלו כי בסוף עם כמה שאני רוצה אותו - אני לא רוצה להרגיש שאני הכרחתי אותו להיות איתי ואני לא רוצה להרגיש שאם אני כן אשיג אותו- אז עד שזה יקרה כבר ׳יצא לי כל המיץ׳ כי זה לא יהיה שווה את זה, הוא אמור לרצות את זה בדיוק כמוני.. וגם מה שאמרת הוא נכון, בסוף בהנחה והייתי משכנעת אותו שכן נחזור והדברים לא היו הולכים בצורה חלקה אולי הוא היה מאשים אותי באיך שהדברים התגלגלו ובתוצאות של העובדה שחזרנו להיות ביחד וגם זה לא משהו שאני רוצה שיקרה.

אני תוהה עם עצמי המון לאחרונה מה תהיה ההחלטה הכי הנכונה בשבילי - להמשיך להישאר איתו בקשר או האם לנתק את הקשר איתו

אא יקרה,
אני מניח שהחיים יתגלגלו להם כפי שיקרו. כלומר, יתכן שייקח לך זמן להיפרד סופית, ויתכן שאיזה מישהו חמוד יחייך אליך בעוד חודש, וייקח לכם עוד חודשיים עד שתרגישי שלמה להתחיל משהו חדש, ויתכן שזה ייקח הרבה זמן, שבו אולי תמשיכי להיות איתו בקשר, עד שתתחילי לחפש באופן אקטיבי, או עד שמישהו ישלח לך מכתב אהבה... או ווטסאפ... :)