זוגיות: איך לצאת מהקונכיה

שלום
וברכה
אני בת 35 וגם בן זוגי.
שנינו עם ילדים פרק ב.
יש בנינו אהבה ענקית
הקשבה,הבנה וכבוד.
יוצאים כחצי שנה.
מצאתי את עצמי בשניי מקרים שאני נפגעת ממנו.ממשהו שאמר או עשה (אנו בתחילת הדרך ולומדים להכיר)נסגרת מאד, לא רוצה להביע את רגשותיי, מבקשת ממנו זמן לעצמי .הזמן לעצמי יכול להיום גם יום.
נאטמת ברגע שנפגעת
והוא שבור זה מערער לו פתאום אותי ואותנו .
אני מבקשת ממנו זמן והוא נתן אך אוכל את עצמו.
הןא מצפה לשיח ושלא יהיה ריחוק או שתיקה.
מבינה אותו
יודעת שאני טועה אך זה חזק ממני
מנישואיי הקודמים חוויתי שיח לא נעים כלפיי ולמדתי להסתגר ולשתוק
שכחתי מה זה זוגיות ולדבר
אך גם מרגישה סגירות ואי רצון לדבר והבן אדם ממול הופך לשקוף בעיניי. הכוונה בן זוגי.
אשמח להכוונה

אפי יקרה,
אני חושב שאת מבינה את הכיוון גם בלעדי. את אומרת אותו במפורש כאשר את אומרת שלמדת להסתגר ולשתוך, וששכחת מה זה זוגיות ולדבר. את עצמך אומרת, ובצדק, שזוגיות זה 'לדבר' (ואולי אגיד משהו שלא תמיד יהיה פופולרי – שזה נכון רוב הזמן, ולא בכל תנאי). את אפילו מסבירה את המנגנון שלך, שאת מרגישה סגירות ו אי רצון לדבר, עד כדי כך שאת מפסיקה לראות את האחר. במילים אחרות, כנראה שאת מרוכזת ברגע הזה בעצמך, וזה יכול להיות בפגיעה, או אולי בכעס, או אולי בצורך שלך לומר משהו מבלי שאת יכולה לעשות את זה, מה שיכול מאד לתסכל, או להביא אותך למחשבה שאת לא מוצלחת, אולי עלובה אפילו, ובין אם זה כך ובין אם לאו – את מרוכזת ברגע הזה בעצמך, ומתקשה להסביר, לדבר או ליצור קשר. ואת מבינה שאת צריכה לשנות את זה. זה מה שאני קורא במכתבך. כך שההכוונה שאת צריכה היא לא מה לעשות – כי את זה את יודעת – לדבר איתו, לשתף אותו, ואולי בעיקר – לסמוך עליו, שיש לך פרטנר שיכול להבין. זה לא אומר שהוא יבין תמיד, זה לא אומר שהוא יוכל להכיל תמיד, אבל גם הרבה הפעמים שהוא יכול, זה בכלל לא רע, וכנראה ייתן גם לו את התחושה שגם לו יש פרטנר שסומך עליו. זה מאמץ לצאת מהקונכיה, אפי, כדי להיראות. כי מן הסתם נראה שהוא אוהב אותך מחוץ לקונכיה. שווה לנסות ולקבל יותר ביטחון מכך שזו המציאות, ושהיא לבטח טובה יותר מזו שהיתה לך בעבר.