זוגיות: ציפיות, תסכול ואכזבות

דר' אורן היקר
אשמח לתובנות ממך לגבי הקשר שלי עם בן זוגי...אנו בני 40 הורים לשלושה ילדףים. הבעיה היא שהטמפרמנט הטבעי של כל אחד מאיתנו מתחיל להפרייע לכל אחד מאיתנו!בעלי הוא איש נפלא בעל טוב ואבא מקסים אבל ממש ממש היפראקטיבי הוא חייב להיות בתנועה כל הזמן כשאנו מבלים בחוץ הכל צריך להעשות מהר מהר עפי הקצב שלו וכבר זה מתחיל ממש להציק לי בחיים איתו . כל פעולה איתו כבר מותנית אצלי בלחץ סמוי . אני לעומתו אוהבת לחוות רגעים בזמן אמת במלוא הנוכחות ובקצב שלי. שאלותיי איך ניתן להתגבר על פערים כאלה שהם גם אשיותיים וגם מנטליים. אני יודעת שאופי לא ניתן לשנות ואני גם לא מצפה לכך... אך איך בכל זאת ניתן להתגבר על השונות הזאת? כנראה שבעבר זה פחות הפריע לי ... מה לעשות?כשאני מנסה לפתוח איתו את הנושא בדר"כ זה נגמר בריב...תודה לך

אור יקרה,
זה לא פשוט, אבל הרבה תלוי בציפיות שלך. כלומר, אם את מצפה שתעשו את הכל ביחד, ושהוא ילמד לאמץ, לפחות בחלקים מהזמן, את הגישה שלך ואת האופן שבו את חווה דברים כדי שתוכלו לעשות זאת ביחד לפי דרכך, אז אולי את צפויה לאכזבות רבות. לעומת זאת, אם תגידי לעצמך – הוא מה שהוא, אוכל ליהנות מהטוב שבו בכל מה שמתאים לו, אבל לדעת גם שליהנות בדרכי אצטרך לעשות זאת לבד, כי הוא לא מסוגל, אז אולי לא תהיה לך זוגיות "מושלמת", אבל החיים שלך אולי ייראו טובים יותר.אבל אולי השאלה היא מדוע עכשיו זה מפריע לך יותר מאשר בעבר. האם משום שהתעייפת מעוד מאותו הדבר, או משום שיש דברים אחרים שמפריעים לך, וקל יותר, ואולי אפילו "צודק" יותר, לכאורה, להתלונן על הנקודה הזו מאשר על דברים אחרים. ואולי, כאשר דברים אחרים לא בסדר, אז גם הדבר הזה, שעד עכשיו הצלחת להתמודד איתו, הפך להיות קשה להתמודדות - כי זה הדבר הגדול, ואם על זה ויתרת עד עכשיו בשל יתר הדברים הטובים, אז אולי עכשיו, כשהדברים אחרים לא לגמרי חלקים, הויתור הזה, הגדול, הפך להיות קשה יותר. בררי את השאלות הללו עם עצמך, ואם את מרגישה שאתם צריכים יעוץ לתקופת מה, כדי להבין ולגשר על הרבה דברים קטנים שנפערו ביניכם, לכו ליעוץ זוגי.

תודה על התשובה המהירהכל הפיסקה הראשונה שלך ממש לא מעודדת בלשון המעטה (: אין לי שאיפה ל"זוגיות מושלמת" אני גם לא מצפה שנעשה הכל ביחד אלא שאת המעט שאנו עושים יחד נעשה בצורה מלאה... ובכלל מה הקטע להשאר בזוגיות אם כל אחד יחיה את חייו ללא כל השתדלות וקצת הקרבה הדדית.זה מפריע לי יותר מבעבר כיוון שבעבר היתה לו קצת יותר סבלנות על אף ה"היפראקטביות" היום הוא בעל עסק שממלא את רוב עולמו ונוספו לו לחצים חדשים כך שכל פעילות מחוץ לעבודה נראית כבזבוז זמן מבחינתו...בנוסף כיום אני מרגישה שגם הילדים לא תמיד נהנים בחברתו הלוחצת והממהרת... וחשבתי ונראה לי שזו באמת נקודה קריטית בהתנהלות המשפחתית שלנו.

אור יקרה,
אני לא מכיר את הפרטים, וגם לא את המידה שבה הוא לא משתף איתך פעולה. לא הבהרת עד כמה זו "בחירה" שלו, או מגבלה שלו. על פי מכתבך הראשון, השינוי היחיד שעליו כתבת הוא שזה מתחיל להציק לך, לא שהוא שינה משהו בהתנהגותו. לכך התייחסתי, ולכך ביקשתי התייחסות שלך, משום שיכול להית שהוא לא יכול אחרת. עם זאת, די ברור גם שהצרכים השתנו, וכפי שאת כותבת, השתנו גם הצרכים שלך וגם הלחצים שלו, כך שהקושי גדל. כך או כך, אני מחזיר אותך לעצתי – ללכת ליעוץ זוגי, היות שבדרכים שניסית לשנות, את רק הופכת להיות מתוסכלת יותר. אני צריך לדעת הרבה יותר כדי לתת לך עצות מעשיות מה לשנות, ואם תלכו ביחד ליעוץ זוגי, ייפתח גם דיאלוג ברור יותר, כי גם הוא ייאלץ להקשיב, למרות הלחצים שלו.

תודה רבה לך ואם אפשר גם להחמיא לך על כל מה שאתה נותן כאן לאנשים אתה נשמה גדולה(:חג שמח!!!