זוגיות: ציפיות, קבלה והתמודדות

שאלתי אם כבר היינו ביעוץ זוגי כמעט שנה ובתום השנה נפרדנו...לאחר מס' חודשים חזרנו...מצד אחד יש קשר חזק בינינו אבל אינספור חילוקי דעות ומריבות. לעיתים מריבות מגעילות ממש.הפחד להיפרד הוא מה שמשאיר אותנו ביחד ? או שיש תקווה? מי באמת יודע את התשובה האמיתית? הפחד מלפגוע בילדים....אני בת להורים גרושים וחשה אמפטיה מוחלטת הזדהות ממשית עם נפש ילדי רוצה לעזוב את אבא ויודעת בוודאות מוחלטת שילדים נפגעים מגירושין.אני למודת ניסיון שנים של טיפול פסיכולוגי....כאמור זוגיות זה הדבר הכי קשה בעולם..................

טלי יקרה,
זוגיות זה אכן דבר קשה. יש מי שעבורו זה קשה יותר, יש מי שעבורו זה קל יותר, יש מי שסובל ויש מי שחושב שזה כייף. בכל מקרה זה דורש פתיחות, ואולי זה בדיוק מה שקשה או כייף לאנשים שונים, ומתסכל או נפלא לבני זוגם.לפעמים, ויש מקרים כאלה, כאשר אי אפשר בלי וקשה מאד עם, אולי הדבר הנכון הוא ללמוד להשלים עם מה שיש, ולהפסיק לצפות לדברים שאינם, וללמוד להתמודד ולהכיל את הפאקים והחולשות והתסכולים, ולו רק כי זה מה שיש, אז לפחות לנסות להשיג מזה את הכי טוב שאפשר. הטריק הוא בעיקר, כאמור, להקטין את הציפיות, ולהבין שאי אפשר לצפות למה שאי אפשר להשיג.