זוגיות סוערת ובדידות: מה מסתתר?

שלום
דר חסון,

בת 40. גרושה ללא. כיום חיה בזוגיות סוערת רגשית שיש לי חלק גדול בה כנראה. אני בטיפול ויוצא שאני מדברת שם בעיקר סביב הזוגיות אבל עוד אין תוצאות. הכל נורא איטי. איטי מדיי אפילו. אני מאד לבד. יש לי חברה אחת בלבד וגם איתה אני נפגשת פעם ב. ..אני לא באמת צריכה להיות בין אנשים באופן אינטנסיבי. אין לי את הצורך הזה. אבל אני כן רוצה להבין למה זה ככה. איך הגעתי למקום הזה. עצוב מאד שאני לא מבינה את זה בעצמי. איך יוצאים מזה ? הייתי שמחה להיות במצב סביר שבו כשאני רוצה יש לי לאן לפנות וכרגע זה לא המצב. נדמה לי שאני משדרת דברים שאני לא מודעת אליהם. אני אדם מאד רגיש, את זה אני יודעת. מאד מאד. חשה בדברים שיש שיגידו שלא קיימים. קולטנים חדים מדיי שקולטים הכל. אבל הכל!! זה בולט גם בזוגיות. מצד שני יש לי תדמית של קשוחה. אני חוששת לשחרר את הזוגיות המסובכת שיש כרגע רק כדי שלא ארגיש את הלבד בעצמות כואבות. החלום שלי כבר שנים זה לקבל פידבק חברתי כנה. אני מאד סקרנית לגבי איך הסביבה תופסת אותי. מה עושים? האם תוכל להמליץ לי על סדנאות אפקטיביות לאנשים במצבי? חשה במצוקה הולכת וגדלה. וגם מרגישה שנחלשת מזה מאד. אגב, ילדות מאד לא שמחה עם הורים שעסוקים בעצמם ובריבים שלהם. בטחון עצמי נמוך. ערך עצמי נמוך. עם האחים כמעט בקושי בקשר. משפחה מפוררת אני נראית טוב. נפגעתי מינית בתור נערה מספר פעמים (לא אונס אבל כן מגע בחלקו פולשני) הכל מאד מייאש. קפץ עליי הגיל, רק אתמול הייתי בת 20. חייבת לעצמי חיים אחרים. הגיע הזמן. תודה.

חתולה יקרה,
את מגדירה את עצמך עם הרבה סתירות: "בדידות מזהרת", "זוגיות סוערת", "חתולה", שאולי זו הצהרה כלשהי של כוונות ותדמית אישית, שאולי יש בה משחק (זה נכון?), מתגונן אולי ופחות גלוי וחשוף (האם גם זה נכון?), ו"מאד לבד".ואת כותבת על כך שאת חוששת מכך שאת בעצם הרבה יותר חשופה מכפי שאת רוצה להיות. האם זו הקליפה הדקה שאת מרגישה שבינך לבין החוץ, ושאת חוששת שאולי היא כמעט שקופה גם בכיוון הנגדי?אני מנחש את כל אלה לפי המעט שכתבת, וייתכן שזה לא נכון. את בטיפול עכשיו, ואולי את לא מדברת שם על הדברים הנכונים מבחינתך. הבאת חלק מהם הנה, אולי כדאי שתעצרי לרגע בטיפול את המרוץ בעניין העניינים השוטפים, הזוגיות, ותלכי כמה צעדים אחורה, לחשוף יותר את מה שמתחת. הדיונים על הזוגיות יגיעו אחר-כך, ובינתיים נסי להתמודד איתם בעצמך. אולי קודם תלמדי לאסוף את עצמך, להיות שמחה יותר עם מי שאת, ואז גם ענייני זוגיות יוכלו להיות שלמים יותר. כרגע, עושה רושם שאו שאת לא בוטחת מספיק במטפל/ת שלך, או שאת לחוצה מדי בעניינים השוטפים, ולכן את לא פותחת את ענייני הבסיס. קחי את כל אלה לטיפול והיי סבלנית, כי הם הבסיס לכל מה שישנו מסביב ושיגיע אחר-כך.