זוגיות: מתי מותר להתלונן?

שלום
ד"ר חסון.אני נושאה במשך שנה לגבר שבד"כ מקסים, עברנו לגור בעיר די מחורבנת בארה"ב כדי שהוא יעשה התמחות בכירורגיה.אני עזבתי בארץ משפחה, חברים עבודה מצוינת וכו, ועכשיו יש לי עבודה טובה אבל מאוד דורשת (14 שעות בממוצע ביום מחוץ לבית) ואין לי אף חבר\ה בעזור. אני לא מתלוננת אף פעם כי אני יודעת שבעלי יודע שרע לי, וזה רק עושה אותו עצוב אבל אני לא מסוגלת לשמוע אותו מתלונן שהוא עובד קשה(80 שעות בשבוע, מתוכן משמרת אחת של 30 שעות), במיוחד שהוא תמיד מתלונן בצורה עקיפה (דוגמא: תראי כמה השתנה בעולם ואני אפילו לא סיימתי משמרת אחת)אני יודעת שהוא עובד קשה ואני מנסה לעזור (אוכל, ניקיון, מופיעה ומתנהגת יפה בכל המסיבות רופאים שלו) ולי ממש רע, ואנחנו פה בשבילו ובסוף הוא מתלונן, בנוסף זה נותן לי הרגשה שהוא יותר חשוב ממני, אני גם מוותרת על הכל ואני גם תומכת בו, ומה איתי...בהתחלת ההתמחות (לפני 8 חודשים) הוא היה שוכח לשאול אותי מה שלומי, או איך היה היום שלי והייתי צריכה להזכיר לו (כל כך מרוכז בעצמו וכל הדברים החדשים והאתגרים שלו) , דברנו (אני בכיתי) על זה הרבה פעמים עד שעכשיו הוא בד"כ זוכר (הסיבה שזה כל כך מפריע לי זה שיכולים לעבור ימים שלמים ואף אחד לא ישאל אותי מה שלומי)אני גם יודעת שאני לא ממש בסדר, הבחור עובד קשה ורוצה תמיכה בבית, אני חושבת שאם הוא לא היה מתלונן היה סיכוי שהייתי מצליחה\רוצה לתת לו אותהאני מתביישת להגיד לו שאני לא רוצה לשמוע אותו מתלונן כי הוא בחר את זה. אבל יש לנו עוד 5 שנים של התמחות, יש לך רעיון איך להתמודד עם זה?תודה רבה!חולית* תרגיש חופשי להגיד לי שאני אגואיסטית, עכשיו שאני כותבת את מה שאני חושבת אני קצת מרגישה ככה

חולית יקרה,
זה בסדר, מותר לך להיות אגואיסטית. העניין הוא שגם לו מותר, באותה מידה. אבל מה שקרה הוא שאין ביניכם שוויון. נוצר מצב שבו לשניכם קשה, והוא זה שמתלונן ואת שומרת הכל בבטן. ולכן, לך עוד יותר קשה כאשר התלונות שלו "מבטלות" לכאורה את הזכות שלך להתלונן.אני לא יודע אם זה הדבר הנכון, אבל אולי: אולי בעצם כדאי שתרשי לעצמך גם את להתלונן. אל תחכי שישאל כמה קשה לך, אלא תגידי לו שקשה לך. אולי התלונות שלך יתנו לך את הזכאות ואת היכולת גם להקשיב לתלונות שלו, ואולי אפילו לאחר זמן מה יימאס לשניכם מהתלונות, ותגיעו למסקנה שאם החיים קשים, סימן שצריך גם ליהנות מהם מתישהו. בחופשים, בסופי שבוע – אם הם מחוץ לתורנות – כך שלפחות יהיה לכם למה להמתין. ואולי, אם תהיו קצת יותר אופטימיים בעקבות זה, תרגישו שאולי שווה גם להמתין זה לזה.במילים אחרות: נסו לפחד פחות ולזרום יותר, וראו לאן ההרפתקה הזו תיקח אתכם.