זוגיות מרחוק: האם היא מספיק טובה?

אני בזוגיות מאוד טובה עם גבר ..אני נהנית מאוד לדבר איתו בטלפון ולהתכתב איתו..אבל זה בעיקר מה שקורה..אנחנו גרים בקצוות מאוד מאוד מאוד רחוקים. לגמרי צפון ודרום,זה נוראי..זה קשה..יכולים להיות לי ימי דכאון כאלה רק כי לא דברתי איתו..ופתאום הוא מתקשר והמצברוח שלי קופץ..קשה לנו מאוד להפגש כי לוח הזמנים שלי עמוס לגמרי,עובדת רוב אם לא כל היום, והזמן היחיד שמתאים לי הוא בלילה,ומכיוון שלי ולו אין רכב,אין אפשרות לנסוע בתחבורה ציבורית בלילה..ומה שקורה זה שאנחנו תמיד מתכננים פגישות ואיכשהו מבטלים אותן כי לא מסתדר..ודוחים ודוחים..וזה עושה לי לגמרי רע..אני מתגעגעת אליו רוב שעות היממה ,אני מרגישה שהוא כמו הסם שלי..ושבלעדיו קשה לי לתפקד בנינוחות גמורה..אני לפעמים גם מוצאת את עצמי חושבת על התכונות הרעות שלו בכוונה רק כדי ש"יירד" לי ממנו קצת,שפחות אתגעגע..מה עושים עם קשר כזה במרחק?של פגישות פעם בחודש בקושי? זאת סיבה מספיק טובה לפרק את החבילה? לגמרי קשה לי..

סימי יקרה,
יש לכם זוגיות "חלקית". מוגבלת בזמן. בעידן הסילון והאינטרנט של היום, והתחבורה המהירה, זה מרגיש לאט מאד ומעט מאד ביחס למה שאתם רואים מסביב. לפני 100 שנה, זה היה נורמלי לגמרי. אבל אנחנו מודדים את הקשר שיש לנו לפי מה שהיה יכול להיות, והיה יכול להיות אחרת לו המרחק והתנאים היו שונים. אלא שהם לא.ואת צריכה לחשוב אם הקשר הזה, כפי שהוא, מספיק טוב לך. ואם את מספיק בטוחה באיש כדי לשמור על הגחלת, כי יש פוטנציאל, וגם – לדעת ולהבין מהו באמת הפוטנציאל ומתי תוכלו לממש אותו. החלטות לא פשוטות, אבל כאשר בונים זוגיות, צריך לקחת בחשבון גם את הנסיבות. והמרחק והזמן המצומצם הם חיסרון של הזוגיות הנוכחית, שאתם צריכים לקחת בחשבון, אלא אם מישהו מכם יצליח לעבור לגור בשכנות הצד השני.