זוגיות מורכבת: האם כדאי להישאר?

הכרתי בחור דרך הפייסבוק..נפגשנו והיה מדהים,היה חיבור מאוד מיוחד והתאהבנו נורא..היו לי מספר חברים לפניו וגברים שיצאתי איתם אך מעולם לא הרגשתי כך,עד לכדי דיבורים ממשיים על מגורים משותפים וחתונה.אנחנו גרים רחוק,מרחק שעתיים נסיעה ואני באה מבית דתי והוא אתאיסט לכן עקב הבעיות לא מהרנו למסד את הקשר לרמה של בני זוג,נשארנו על תקן יוצאים.מאז והלאה היה לי נורא קשה להפגש איתו..תמיד היו לו תירוצים וקשיים ונדרשו לי ממש כוחות נפש עילאיים כדי לתכנן פגישות ולהתאכזב שהוא בסוף מבטל או להגיע פעם אחת למקום המפגש ולראות שהוא לא שם..בכל מקרה נפגשנו אח"כ עוד שלוש פעמים וזה הכל.לפני כמה ימים ברגע של גילוי נפש הוא הסביר לי מדוע כ"כ קשה לו להפגש..הבחור סובל מפחדים וחרדות נוראיים..הפסיכולוג שלו מגדיר אותו לחוץ הסטרי וחרדתי ברמה קיצונית,עד גיל 24 רוב קרובי המשפחה שלו חשבו שהוא אילם מאחר ומהחרדה החברתית שלו הוא לא פצה פה באף אירוע משפחתי.יש לו עוד חרדות רבות ובגללן הוא גם משקר הרבה,באותו רגע של גילוי הוא גם סיפר לי שהוא מתחזק מערכת שקרים שלמה,מול החברים,המשפחה ובעצם כולם..משקר ומשקר ומרגיש בודד בגלל כל השקרים האלו.ורק אליי הוא יכול להפתח.מתוך הפחד הזה הוא גם תמיד משאיר את הפלאפון כבוי וגם כשהוא דלוק,לא עונה לשיחות.הפחד שלו להפגש איתי היא שאני "אעלה" עליו,בגלל שהזוגיות שלנו התחילה בשיא כ"כ מדהים,באוטופיה של חיבור הוא פוחד שהוא ייחשף בפניי ואגלה שהוא לא כ"כ מושלם כמו שחשבתי והאשלייה של ההתאהבות שלי בו למעשה תתנפץ. הוא פוחד שייהרס,אז הוא הורס את מה שיש לנו כרגע.אני יודעת שזו מחשבה ילדותית מאחר ובזוגיות אחרי שלב ההתאהבות מגיע האהבה העמוקה יותר והסברתי לו גם אך הוא מונע מהפחדים שלו וקשה לו לפעול ע"פ ההגיון.בנתיים עובר זמן והרגשות דועכים..ואני לא יודעת מה לעשות,מאוד אוהבת אותו ורוצה לראות אותו אבל בנתיים אנחנו מתרחקים..ובנתיים לפי דעתי הוא חושב שאני לא רוצה אותו כי אני כבר לא אומרת לו את זה כי קשה לי הריחוק..וככה הוא רגוע כי כבר אין לו מה להרוס..ובנוסף אולי גם לו דעכה ההתלהבות ממני עקב הזמן (מזה ארבעה חודשים שכבר לא ראיתי אותו).אני לא יודעת בכלל אם כדאי לי לנהל מערכת יחסים עם בן אדם כזה ,אך מצד שני מעולם לא הרגשתי מאוהבת ומחוברת כך לאדם..ואני רוצה לנסות. אנחנו צעירים,בני 21 ו29 כך שאני לא "אבזבז" את חיי אם אהיה איתו ולא יילך לנו. אני רוצה מאוד לקרב אותו אליי ,ניסיתי הכל,להגיד לו בלי סוף שאני אוהבת אותו ודבר לא ישנה אתזה,שהוא הכי מיוחד בשבילי,שבחיי לא הרגשתי כמו שאני מרגישה איתו,להעלות לו את הבטחון העצמי במליון רמות אך דבר לא עוזר.ולא יודעת עוד מה לעשות בכדי להיות איתו..בבקשה עזור לי

הוא נמצא בטיפול פסיכולוגי במשך שנים והוא כן השתפר מהבחינה החברתית. אם פעם לא דיבר כיום הוא יכול לדבר בפני אנשים,להצחיק ולצחוק,ליצור רושם של בעל בטחון עצמי. למרות שכמובן ישנן את הבעיות שהזכרתי קודם ועוד נוספות..באותו רגע של גילוי הוא גם אמר לי שהוא לא אוהב את עצמו..ושאמרתי לו שיעבוד על כל הדברים האלה וישנה הוא אמר לי שהוא כבר כל כך שינה במהלך החיים שלו הרבה דברים שכבר אין לו כוח להשתנות ושחוץ מזה רוב האנרגיות שלו מופנות לעבודה

שואלת יקרה,
אין לי ספק שהבחור איכותי, כי אחרת לא היית רוצה בו ולא היית רואה עתיד משותף ביחד. אלא שלפעמים זה לא מספיק. בדיוק כמו שהמון כסף, או יופי, או השכלה, כשלעצמם, אינם מספיקים לזוגיות. במקרה שלך, עושה רושם שהזוגיות איתו לא תהיה פשוטה. את מבינה שהבחור עם בעיות שתשפענה על הקשר שלך איתו, ועל היציבות הנפשית שלו. האם האיכות שאת רואה בו והרצון שלו בך משפיעים עליך? - ללא ספק. האם התקווה שאת תולה ביכולת הריפוי ושהדברים "יסתדרו" כי את תעשי את הכל למענו היא המשפיעה עליך? - כנראה שגם על זה התשובה היא חיובית. האם "כל בחור שתפגשי בעייתי"? כפי שאולי את אומרת לעצמך כשאת מצדיקה את הקשר איתו? אולי, השאלה היא באיזו מידה. ואני בטוח שאת גם שואלת את עצמך מתי תפגשי אותו, והתשובה שלך מותנית גם ביכולת שלך לוותר על החלום שהיה לך, שהוא עתיד משותף כפי שראית אותו קודם, עם הבחור הזה. זה לא אותו עתיד. זה כמו להבין, לאחר שהתאהבת, שיש לך בן זוג חולה, פיזית או נפשית, שדורש ושידרוש טיפול כל חייו. ההחלטה היא שלך, ואת צריכה להיות מודעת לה כי היא תשפיע על כל חייך, בין אם תחליטי להיפרד ממנו בעוד חמש שנים, או בעוד חמש עשרה, או לעולם לא.