זוגיות: מה הדרך שלך?

שלום,
אני בת 24,בן זוגי בן 28. אנחנו ביחד 5 שנים. בשנה האחרונה אנחנו רבים דיי הרבה,חולקים על הרבה דברים. כבר מלפני יותר משנה הצעתי לו שנעבור לגור ביחד, הוא היה בעניין, אך כלום לא נעשה,מהסיבה שהוא לא חוסך כסף ורק מבזבז. המריבות שלנו בקשר לעתידנו המשותף שעומד במקום הן בלתי נסבלות,ואני עייפתי מהן ובטוחה שגם הוא. אך למרות זאת אני מרגישה שאני מאוד אוהבת אותו ויהיה לי קשה לאבד אותו.
אני כבר רציתי פעם אחת לסיים את הקשר מאותה הסיבה, שאני מעוניינת שנגור ביחד ואם הכל יהיה בסדר נתקדם אל מעבר חתונה. אך אני מרגישה לא בנוח עם זה שאני כביכול "לוקחת" ממנו את "התפקיד הגברי". ובמצב שלא אגיד כלום ולא אדחוף אותו, פשוט גם לא יקרה כלום מצידו! פשוט נוח לו להמשיך את הקשר בצורה הנוכחית שאנו חיים בה-הוא עם הוריו ואני עם הוריי. אני מאוד מבולבלת אם להמשיך או לסיים את הקשר לפני שיהיה מאוחר מידי...
אשמח לעזרה.

מחפשת עזרה יקרה,
אני מבין שאת אוהבת אותו, ולכן לא רוצה לוותר עליו. אבל לפי מה שאני מבין, האיש לא לגמרי מוכן לזוגיות. עושה רושם שהוא לא מתכנן עתיד משפחתי כלשהו, שכן הוא לא שומר על כסף שיש לו לעתיד. אם הוא כזה, אז למרות הצער ולמרות האהבה שלך ואולי של שניכם, אני לא בטוח שהנישואים איתו יהיו קלים אם הגישה שלו לא תשתנה. זה משהו שאת באמת צריכה לחשוב עליו היטב, וגם לדבר איתו. לא בלדחוף ולקדם את השאלה "הזוגיות שלנו לאן?", אלא "אתה לאן?" מה בעצם אתה רוצה עם עצמך? היכן אתה רוצה להיות בעוד חמש שנים? איך אתה רוצה לממש את החלומות שלך? ואולי דרך ההבנה של מי הוא, תביני גם טוב יותר את מי שאת לצידו, אם בכלל. ואם את לא רואה את עצמך לצידו במסלול שלו, דברי איתו גם על זה לפני שתחליטי להיפרד, כדי לתת לו את האפשרות לשנות דרך אם הוא באמת רוצה להיות איתך. לא כאולטימטום, אלא כאמירה שגם לך יש דרך, ושאם הדרך שלכם משותפת, צריך להתחשב גם בה.ראי בבקשה באתר שלי גם את האפשרות שלסדנה להתאמה זוגית. אולי משהו לחשוב עליו.