זוגיות מאוחרת: התמודדות עם מצב כלכלי

שלום רב,
אנחנו זוג בשנות החמישים (50+) לחיינו, כשהכרנו לפני שנתיים בן-זוגי סבל מבעיות אימפוטנציה וחוסר תפקוד מיני שבעיקרן נבעו מפגיעה קשה בבטחון העצמי שלו, מגבריות מעורערת ומטראומת גירושין קשה עד כדי טיפול פסיכיאטרי נוגד חרדות.כבר בראשיתו של הקשר ידעתי מבעית האין אונות שלו, בעיות החרדה מהן הוא סובל מאז תחילתו של משבר בזוגיות קודמת שנגמר בגירושין קשים וכואבים.ליוויתי את הגבר שלי לאורך כל הדרך לייעוץ מיני קצר שהופסק משלא ראינו/תי שיפור ומאז לקחתי על עצמי לנסות ולהתקרב ולהבין מקרוב את הבעיה ואכן הבעיה נפתרה והתפקוד המיני ובעיקר הזקפה שבו אליו אם כי לא בקביעות ובאופן מלא ותקין ובכ"ז הוא מצליח לענג ולספק אותי עד מאוד באמצעים אחרים וטובים לא פחות.אט אט הגבר שלי התחיל להרגיש טוב יותר עם עצמו, הבטחון העצמי שב אליו חלקית ובמקום עבודתו ניכר שינוי לטובה בהתנהגותו ושמחת החיים חזרה לחייו או כדבריו "סוף סוף אני נרגיש מאושר", הוא התאהב בי מהרגע הראשון שראה אותי ונתן לי להרגיש כמו מלכה במשך שנה וחצי.בחצי שנה האחרונה (לאחר כשנה של הטבה ניכרת בהתנהגותו ובהרגשתי) אני מתחילה לחוש אצלו ירידה חוזרת בבטחון העצמי (התפקוד המיני שפיר) שנגרמה בשל גרעון כלכלי אליו נקלע מבזבזנות יתר (תכשיטים, מתנות, פרחים, בילויים וכד' שהרעיף עליי), דבר אשר גורם לו להתנהג אליי בתוקפנות, בזלזול ובכעס בלתי נשלט כמעט.שאלתי היא, האם עליי להמשיך ולהתנהג אליו בסלחנות, בהבנה, בהתחשבות וברכות על אף פגיעה חוזרת ונשנית מצידו שתמיד תמיד כרוכה בבקשות סליחה והתנצלויות אין סוף או שפשוט אניח לו לנפשו עד להטבה ולהקלה במצבו הפיננסי ??תודה מראש על תשובתך המקצועית.חווה

כמובן שהכוונה להמתנה להקלה במצבו הכלכלי שתביא להטבהבמצבו הנפשי וההתנהגותי.