זוגיות לא צמודה: איך להתמודד?

שלום
דר' חסון,עליי לציין שאני נהנת לקרוא את תשובותייך בעלות גישה חיובית, בעלות הבנה ורצון עז לעזור.אשמח אם תתייחס לשאלתי הבאה:אני מנהלת מערכת יחסים מעל שנה . לצערי אני מרגישה חוסר יציבות במערכת יחסים זו. זה מתבטא רק במצבים שבו אנו רחוקים זה מזה. כשאנו ביחד, אז טוב לנו, אנו דבוקים זה לזה מדברים חופשי. אבל כאשר כל אחד הולך לביתו פתאום יום למחרת הוא לא יוצר קשר אלא רק לקראת סוף היום. הוא לא מרגיש צורך להיות דבוק אליי כמו שזה מתבטא בפגישות. אין שם את התלותיות. לצערי דבר זה מאוד משפיע אליי. בהתחלה הרגשתי כעס על כך ודברתי איתו על כך והוא אמר שלפעמים בא לו לדבר איתי ולפעמים לא. ואם אנו מדברים ביום יום זה מסתכם בשיחה אחת או שתיים בשבהם הוא מקצר אותם לכמה דקות. פעם היה משתף אותי בהרבה חויות שהיה עובר, כיום כמעט כלום. לאחר שדברנו על זה הוא שינה את התנהגותו למשך שבוע שבועיים ,כלומר מחזר דואג ועוד אבל זה מספיק לשבועיים ואז שוב פעם האדישות מגיעה . כך העניין הזה חזר כבר פעמיים וזה רק לאחר שהייתי מראה לו שנעלבתי. האם זה קורה לכל הגברים? האם זה תלוי אופי? האם זה ישתנה כשנגור ביחד? עליי לציין שהתנהגות זו יוצרת אצלי לבטים לגבי המשכיות הקשר ,האדישות מסוג זה מרחיקה אותי ולא מקרבת.מה עליי לעשות? הדיבורים עוזרים רק לשבועיים..אגב הוא נוסע לחו"ל לשלושה שבועות ומתריפה אותי המחשבה מה יהיה אחר כך..אנא התייחס לכל שאלותייתודהא'

א' יקרה,
תודה על הקומפלימנטים.ראשית, אנא קראיכאןשאלה דומה (למעשה, היא כמה שאלות למטה), עם תשובתי, כדי לראות שאת לא לבד. אז נכון ששם מדובר בתגובה יותר חרדתית מאשר שלך, ואולי גם עם פחות סיבות מצד בן הזוג, אבל זה אולי ייתן לך עוד קצת פרספקטיבה.אלא שאצלך יש מרכיב נוסף, שמאד לא תורם לך, והוא העובדה שחלו אצל בן זוגך שינויים, והוא "לא מרגיש צורך להיות דבוק אלייך", ושאין שם "תלותיות" כפי שהיית רוצה. אני חושש שאת צריכה להבין שהצורך שלו בזוגיות "צמודה", קטן משלך. עושה רושם שכאשר את מדגישה שזה חשוב לך, הוא עושה את המאמץ, אבל כאשר את מותחת גומיה, היא הולכת ומתרופפת מחדש, וזה מה שקורה לו.אם בן הזוג שלך טוב, דואג, אחראי, ונעים לך כאשר אתם ביחד, ואת רואה בו בן זוג טוב לחיים מכל בחינה אחרת, קחי בחשבון שזה מחיר שתצטרכי לשלם. תמיד. עשי לך את המאזן, והחליטי אם לא עדיף לך ללמוד להתמודד עם זה ועם החרדות שלך, ולחיות בזוגיות עם יותר מרחב בין בני הזוג (ואם לא תוכלי לבד, אולי בעזרת טיפול אישי), מאשר להיפרד. דרך הביניים, להשאר בזוגיות ולהאבק לשנות, כנראה נועדה ליצור זוגיות לא מוצלחת, שבה מריבות מתמידות.ואגב כך, אולי גם חשוב שתעברו לחיות ביחד לזמן מה. שתרגישי איך הוא מתמודד עם זוגיות צמודה יותר. אני משער שגם אז הוא יצטרך מדי פעם את הלבד שלו, אבל לפחות תהיו יותר ביחד בין לבין. ואולי גם לך יהיה קל יותר לאפשר לו את הלבד שלו. זה דבר שאת צריכה ללמוד איך מתמודדים איתו, והכי נכון לדעת הוא בהתנסות. ולא הייתי מודאג בעניין של מה שיהיה לאחר שלושה השבועות. בדרך כלל חוזרים עם געגוע, ובעיקר כאשר הכל טוב ונעים ביניכם.