זוגיות, ילדים ומשבר: מה עושים?

תאריך פנייה: 12.02.2014 מס׳ הודעות: 2
חיפוש נושא
מירב
לעבור לגור ביחד עם בן זוג
12.02.2014 • 09:16

בוקר טוב ד"ר אורן חסון.אני גרושה עם ילדים שהגדולה היא נערה בתיכון.יש לי זוגיות נפלאה עם אהבה גדולה.כרגע אנו חיים בדירות נפרדות.החלטנו שבעוד כמה חודשים נעבור לגור יחד.אך יש לי בעיה עם הילדה הגדולה ואני גם בטוחה שהיא לא תהיה מוכנה כי גם שאמרתי לה שיש אפשרות כזאת היא אמרה שהיא לא תרצה.הנערה היא מאוד סגורה ללא חברות ורגילה לפרטיות שלה .גם אביה שבקושי רואה את הילדים ולא עוזר בגידולם לא משלם מזונות יש לו השפעה עצומה על הילדים והוא לא יסכים שהילדים שלו יעברו לגור עם מישהו אחר .ואני ממש בדילמה כי יש ביני לבין הגבר שאני איתו אהבה גדולה ואני מפחדת שזה ישפיע על הזוגיות.עברתי בחיי המון טלטלות וסוף סוף היכרתי מישהו שהתחברתי אליו מאוד אחרי בעיות רבות שנקרו בחיי.רציתי לשאול מה אפשר לעשות כדי לעבור את זה בקלות?האם הילדה יכולה לקבוע לי איך לחיות?האם צריך לקבוע את זה בתור עובדה למרות שההתנגדות יכולה להיות מאוד גדולה מצידה?אני מפחדת שאאבד אותו בגלל כל העניין הזה.אודה לך מאוד על תשובתך שתעזור לי לחשוב מה עושים?תודה ויום נעים

ד"ר אורן חסון
בהדרגה, ובהתייעצות עם מי שעוסק בזה
12.02.2014 • 18:19

מירב יקרה,
בודאי שהילדהיכולהלקבוע לך את הזוגיות. לא משום שזה נכון לעשות, וגם לא משום שזה רצוי, אלא משום שיש לה כוח לעשות זאת. את בדילמה מאד קשה - אחרי הכל, כרגע זה נראה כמו או הבת או בן הזוג שלך. אביה של הילדה לא מסייע, ואני מניח שזה משום שהיא מוצאת בו תומך, והוא מוצא דרכה דרך לפגוע בך. משחק "כוחני" מול הילדה, אינו פשוט. אני מניח שאם תתני לה את האופציה להיות איתך ועם בן זוג, או להיות עם האבא, היא תעדיף את האבא, אבל בכלל לא בטוח שהוא ירצה זאת. האלטרנטיבה שלה להשפיע, אם תראה שהאבא הוא אופציה רק מרחוק, היא להפריע מבפנים. אל תתפתי לחשוב שאם היא תראה את שהוא לא באמת איתה היא תשנה את דעתה. זה כנראה לא יקרה, וזה עלול להשפיע עליה לרעה, כי היא תרגיש יותר שזה היא מול העולם כולו. היא לא בהכרח תתרחק מאביה, כי הוא עדיין יהיה האוזן הקשבת לקשיים מולך. לכן היא תהיה ממורמרת, מן הסתם, ומבחינתה בצדק, כי "אף אחד לא מתחשב בה ובצרכים שלה". בהנחה שבן הזוג שלך מוכן להכיל קשיים, השאלה היא בעיקר איך מגיעים אליה.אני מציע לך לבחון את הדברים אולי קודם דרך יועצת פדגוגית בבית הספר, ואם צריך - להפנות אותה לטיפול. אני לא בטוח שתצליחי, כי תצטרכי אישור של אביה, והוא כנראה לא יסכים. אבל התחילי להתייעץ עם היועצת הפדגוגית בבית הספר של הבת, אם היא כזו שאפשר לדבר איתה, ואם לא תמצאי איתה שפה משותפת - לכי את באופן פרטי להדרכה הורית אצל פסיכולוג מנוסה בעבודה עם בני נוער, והתייעצי מה לעשות.

בברכה,
ד"ר אורן חסון – מטפל זוגי ואישי
אתר הבית: orenhasson.com
טלפון: 050-6000083