זוגיות חדשה: זמן ומשפחה

שלום
וברכה,אני בחורה דתיה. בת 27. בעלי בן 26. נישאתי ב"ה לפני כחודשיים. כחודש לאחר נישואינו בעלי התגייס לצבא. והוא טירון . נותרתי לבד בביתי כלה טריה. ואני "חיה" משבת לשבת. כשהוא חוזר מידי שבוע.בשבת האחרונה הוא נידרש להשאר בבסיס. כך שהפעם לא התראינו שבועיים. והקושי הריגשי כפול, והגעגועים עצומים. יחלתי להיום שישוב, התרגשתי, הכנתי וכו'.אימו (שזה עוד סיפור. ובקיצור, "נדחפת תמיד באין כניסה") רצתה לפגוש אותו, יחד איתי מייד עם שובו. בו בזמן שלי ניראה שברור מאליו שקודם כל עלינו להיות יחד לבד ללא אף אחד. וכעבור יום בני משפחתו מוזמנים בשמחה. אמרתי לו את זה. אך לו כנראה זה לגמרי לא ברור. בשביל לרצות אותי, הוא הסכים "לדחות" את אימו. לדאבוני, בבוקר אותו היום שהוא אמור לשוב הביתה כעבור שבועיים. כשההתרגשות בשיאה ואני מתכוננת להגעתו: מבשלת, קונה, מנקה וכו. הוא מספר לי שהוא רוצה לפגוש גם את הדודים מייד עם הגעתו.נפגעתי מכך קשות, התעצבנתי ועצבתי. כעסי על כך שאני צכה ללחום ולהסביר דברים שניראים בעיני בסיסים לחלוטין וברורים. חשתי דחויה. וכאב לי שאצלי בעלי במקום הראשון. עבודה, משפ' וכל השאר- את כולם הזזתי הצידה מאז נישואי לטובת הזוגיות ולכבודו של בעלי. ואילו אצלו אני, אימו, דודיו וכו' בסדר עדיפות זהה.הוא חש כי אני "מנתקת" אותו ממשפחתו. בו בזמן שאני מתייחסת אליהם בכבוד רב, מארחת אותם יפה, מתעניינת בשלומם וכו'. הסברתי לו שהמשפ' שלו והקשר איתם חשובים לי אך לכל דבר יש את הזמן שלו.מה עושיםן? איך אקבל אותו היום יפה לאחר שבועיים שלא ראיתיו בו בזמן שאני טעונה, פגועה וכועסת?

כאובה יקרה,
תראי, במובן מסויים הוא צודק, כלומר, עובדתית, כשהזמן שלו כל כך מוגבל, הזמן איתך בא על חשבון הזמן אצל הוריו. אלא שזה בדיוק נכון גם ההיפך מכך. אני לא יודע כמה זמן היה ביניכם קשר לפני הנישואים, ובכל מקרה, סביר להניח שבשל האמונה שלכם הקשר עם בן הזוג נשאר מרוחק במידת מה עד לנישואים, מה שגורם לכך שהקשר עם המשפחה נשאר הדוק עד אז כקשר המשפחתי העמוק יותר. באופן נורמלי, אנשים מעבירים עם הזמן את הקשר הקרוב והמשמעותי שלהם אל הקשר הזוגי והמשפחתי החדש. אבל זה לוקח זמן, ויש מי שיודע לעשות זאת מהר יותר ויש מי שלאט יותר. במקרה שלכם, הקשר שלכם טרי עדיין, וכבר אישך הפך להיות מוגבל מאד בזמן, אולי גם לחוץ מאד נפשית בשל הטירונות והמאמצים הנפשיים והפיזיים, והוא זקוק עדיין למשפחה שלו, כי עוד לא יצר איתך את הקשר הקרוב והתומך שהוא אמור ליצור. זו נקודת המבט שלו ושל הצרכים שלו. מה שאת אמורה לעשות זה לעזור לו ליצור את הקשר איתך ולקבל את התמיכה שלך, ובתנאים קשים – כלומר, כאשר יש מעט מאד זמן. ככל שתוכיחי אותו יותר, וככל שתאשימי אותו יותר ותלחצי עליו יותר, כך ירגיש איתך פחות בנוח, וזה יעבוד נגדך.