זוגיות: ויתורים והשפעה הדדית

שלום
!אני וחבר שלי שנתיים וחצי יחד, בני 25. שנה וחצי ראשונות היו מדהימות מבחינתי כי אני ממש התרגשתי ממנו, הלב שלי דפק כשראיתי אותו ולא היתי צריכה יותר מאשר סתם להיות בחברתו בבית. אני מאוד אוהבת אותו גם עכשיו, אבל חסר לי הריגושים ויש לנו תחומי עניין שונים. מאז שאנחנו יחד הוא הפסיק לאהוב מסיבות ריקודים (הוא אומר שכבר לא מעניין אותו כי יש לו אותי אבל אני סתם רוצה לצאת לרקוד איתו), הוא לא רוצה להצטרף אלי למשל לסדנת יוגה, מדיטציה/ טנטרה זוגית כי הוא לא בראש הזה. אני מרגישה שיש כל כך הרבה דברים שאני רוצה לעשות והוא לא שאני לא יודעת אם אנחנו מתאימים.מלבד זה, הוא לא אומר לי שהוא אוהב אותי כי הוא לא יודע מה זו אהבה לדבריו. בנוסף הוא לא מאמין בחתונה ולא רוצה ילדים בכלל. אני יודעת שהוא רוצה להיות איתי וטוב לו איתי, הוא מאוד עוזר לי, משקיע בזוגיות והוא שם בשבילי.בהתחלה אני רציתי ילדים (בעתיד) אבל עם הזמן כשהבנתי שהוא לא, אז ויתרתי על זה. האם זה נורמלי?

למרות עניין הילדים והחתונה הוא רוצה לחיות איתי כל חייו, לגור איתי (אני לא היתי מוכנה עדיין לוותר על לגור עם חברות מקסימות)ואנחנו מתכננים טיול ארוך בעולם יחד. בקיצור, הוא אוהב לבלות איתי ואני איתו, יש התאמה טובה מאוד בתחום המיני והוא חם, מחבק.אבל תמיד מטריד אותי שהוא סוג של "סבא" באופי... לא מוכן לנסות דברים חדשים איתי שהם לא טעמו, ואני אוהבת ריגושים וחידושים.בנוסף כשאני במצב רוח רע הוא לא יודע איך לעודד אותי, כי הוא אומר שאין לי סיבה להיות עצובה.

אורלי יקרה,
את שואלת את עצמך שאלה חשובה מאד. האם הסטוריה משותפת מרגשת תספיק לך לכל החיים? עושה רושם שבמשך הקשר הזה את הולכת ומוותרת על דברים שהם חשובים לך, החל מסדנאות ותחומי עניין, דרך חתונה, ועד ילדים. זה הרבה ויתורים. אם הוא לא ישנה משהו בגישה שלו, זה מה שימשיך איתך בחייך. ההשקעה שלו בך והשותפות בזוגיות חשובים, גם יתר הדברים שאתם חווים, או מתכננים לחוות חשובים, אבל הוא רוצה זוגיות בתנאים שלו, ולא בתנאים שלך. עד עכשיו הוא זה שהשפיע בדעותיו עליך, אבל אני לא בטוח שאת לגמרי מסכימה להשלכות שלהן. האם תצליחי גם את לשנות במשהו את דעותיו, או לפחות להסכים למשהו אחר כי זה חשוב לך?