זוגיות: האם מוכנה למאבק?

שלום רב,
שמי שירן,אני בת 26, אני פונה אליך בעקבות בעיות חוזרות ונשנות שלי עם בן זוגי. אנחנו מכירים בערך מגיל 13, את הקשר הזוגי ה'בוגר' שלנו התחלנו לפני כשנתיים וחצי, נפרדנו כ-3 פעמים במהלך הקשר, יש לנו הרבה מחלוקות בעניין אינטראקציה שלי עם הסביבה (בעיקר עם גברים), הוא מאוד קנאי ורכושני כמעט כל החלפת מילה עם גבר כלשהו מתפרשת בעיניו כפלרטוט גס שלא מכבד אותו, אז גם עולה התנהגות והתייחסות המעידה על חוסר אמון מצידו, על אף שהוא תמיד חוזר ואומר שהוא מאמין ואוהב אותי. הנושאים שמסעירים אותנו ביותר ומביאים למאבקי כוחות ועוצמה הגוררים מריבות ארוכות ומתישות הינן עקב פער בין הרצוי והמצוי בעיניו ובתפיסתנואת תפקיד האישה במשפחה, הוא פרימיטיבי ובעל גישה שוביניסטית המעודדת גם את הפיתוחים המוטיבים לו שבאישה המודרנית. כאשר איני עומדת בציפיותיו אלו, על אף שהוא מראש יודע כיצד אקבל ואתפוס בקשות אלו מצידו (מה גם שאינו מעדן את הגישה ולפעמים אף דורש ולא מבקש), מתפתחות מריבות קטנוניות, הגורמות לויכוחים להוטים שאינם מובילים לאיזושהי הבנה מצידנו, כל אחד מתבצר בעמדתו וזה עולה שוב כאשר אני נקרים לסיטואציה דומה. אנחנו אוהבים אחד את השנייה ומאוד רוצים לגשר על בעיות ופערים אלו. מה היית מציע? תודה מראש.

שירן יקרה,
מן הסתם, אני לא יכול לשאול אותו מה הוא מוכן ורוצה לעשות. את היא זו שפנתה אלי, ולכן אפנה את השאלה אלייך: האם את מוכנה לחיות איתו בתנאים שלו? האם מה שאת מקבלת מעצם היותו מה שהוא, על הטוב שבו, מפצה בעינייך על המגבלות הללו? – אם לא, יהיה לך מאבק מתמיד לחופש ולפרטיות. האם את מוכנה לזוגיות בתנאים של מאבק מתמיד?אלו הם הדברים שאת יכולה להיות אחראית עליהם. על היתר, הוא האחראי, ועל כך כרגע את לא יכולה להשפיע, ואומר אפילו יותר – צאי מתוך הנחה שלא תצליחי להשפיע. זה המצב, זה בן הזוג שלך, וזו הזוגיות שאיתה תצטרכי להתמודד. האם מתאים לך?ולאחר שאמרתי את אלה, שהם צריכים להיות השיקול האמיתי והנכון שלך בזוגיות, אומר גם שאולי, אולי תצליחי עם הזמן לשנות משהו. אבל אסור לך לבנות על זה.ומנסיוני, ביעוץ זוגי של שיחות ובניית פתיחות ואמון, אפשר לגשר על פערים כאלה. לבד זה הרבה יותר קשה.