זוגיות: בררנות וסיכויי הצלחה

אני בת 26, יוצאת לדייטים . זה כבר נהפך לסוג של בילוי קבוע כבר,.....אבסורד! בהתחלה זה היה עוד בגדר בסדר, בכיף.אך אני לא מצליחה להבין מדוע אני יוצאת למספר לא מבוטל של דייטים ולא הולך לי, רוב הבחורים אומרים שיתקשרו ויצרו קשר אחרי פגישה אחת, ונעלמים. או שהם אפילו שולחים הודעה לאחר הדייט ואומרים שנהנו אך לא שומעים מהם יותר. הגעתי למצב של ייאוש מהעיניין. הגעתי למצב שאני לא מבינה איך זה שאני מרגישה הרבה יותר טוב עם עצמי מאשר אי פעם, אני חושבת שאני קשובה, אמיתית, שנונה, אני צוחקת ומחייכת ואני מכבדת כל אדם....האם הם רוצים שיזלזלו בהם? הם יודעים למה לצפות מבחינת המראה, גם מבחינת המראה אני מאוד גאה בעצמי, כך שאין זה קשור. אני רואה היטב נשים מסביבי שניראות ממש גרוע ובכל זאת מצליחות כך שאני יודעת שזה לא זה....זה משהו אחר, משהו אחר שמושך שאטרקטיבי, ואיני מצליחה להבין מה!!!!!. אני מחפשת משהו מיוחד ואני גם מסוגלת כרגע להתפשר, אך גם זה לא עוזר, ועד שזה קולע....עד שזה קולע הבחור נעלם. אני אפילו לא מגדירה מערכת יחסים ולא לוחצת ולא מתעקשת לבוא עם הגדרות לגבי הקשר . אני מנסה לחפור ולהבין מדוע לא הולך, אך ללא הועיל. יכולתי להבין פעם שאולי היתי סגורה, היום אני יוצאת בכיף,זה לא משפיע עליי, אני רואה אדם ממולי...לא יותר ממני לא פחות ממני. פשוט אדם שווה ערך כך ניראה. מה עליי לעשות? מה עליי לשנות? מה יכולה להיות הסיבה שזה כך, מקרטע?

רציתי להוסיף שהיה לי עכשיו דייט וזה גם קורה, שבו הבחור ממש משדר נכונות והתרגשות, וניראה שהוא מעוניין ומושך את הערב ולא מסיים אותו במהירות. זה יכול להגיע לרמה של שלוש שעות כשאני משתפת פעולה כמה שאוכל ובכל זאת מציבה גבולות , מדברת משתתפת, צוחקת...כל הטוב האפשרי, כל הכיף האפשרי, פשוט טיבעית. ואח"כ מסתבר שזו היתה כניראה הצגה, אחרי הכל איך אפשר להסביר את המשחק המרושע הזה? זה ממש פוגע שזה מגיע למצב שאני נדלקת על מישהו והוא מראה לי שהוא גם מעוניין ובסוף מסתבר...שזו הצגה.יש כל כך הרבה כללים, אני מנסה להכניס את הכללים ועם זאת להיות אותנטית ואני חושבת שאני מצליחה בזה. ....

רונית יקרה,
אני לא זוכר מי היה זה שאמר שהוא לא מוכן לחיות עם מי שמוכן לחיות איתו. אבל לפעמים זה הרעיון. אם שוללים את כל מי שמוכן לחיות איתנו, כי הם לא מספיק טובים, אנחנו נשארים רק עם מי שמאד מוצלח, מושך ומצליח, אלא שהוא לא מוכן לחיות אתנו. וכולנו יכולים למצוא כאלה.זו היתה נקודה פילוסופית למחשבה, שלא נתכוונה להגיד שאולי את מעריכה עצמך יותר מדי, אלא שבגלל שאת מצמצמת את ההיצע, סיכויי שביעות הרצון ההדדית יורדים. אני לא שופט את זה, כי יכול להיות שאת עושה את הדבר הנכון, או הנכון לך, אלא שככל שאת בררנית יותר, צפוי שייקח לך יותר זמן למצוא את האדם שאת מוכנה להתאהב בו, וגם יתאהב בך.פרט לכך, יכולות להיות סיבות שונות אחרות לכך שמשהו משתבש בפגישות שלך, ואולי את לא מודעת לכולן. אחת מהן, לדוגמא, היא אם את לא יודעת לשחק את משחק הפלירט, שהוא רמז כן, רמז לא. ככל שאת חוששת יותר שמא הגבר החדש שמצאת ואת מתלהבת ממנו ייעלם לך, כך, באופן טבעי, תהיי פחות מוכנה לשלוח את ה"רמז לא", במקביל ל"רמז כן" (במילים אחרות, תהיי פחות "קולית". או למשל, בתאור הפגישה שלך, אולי היה מועיל לו היית מקצרת אותה, ואומרת שאת צריכה ללכת לאחר שעה בלבד, לאחר שדי ברור לשניכם שיש פוטנציאל חיובי, ובאותה עת פותחת אפשרות לפגישה נוספת (למשל, "אני מצטערת שאני צריכה לקצר, טלפן אלי." או: אפילו "אני צריכה לפצות אותך על זה שאני הולכת כל כך מהר, הקפה/סרט הבא על חשבוני" – גם אם את צריכה להתאמן בבית הרבה כדי לומר זאת), ואולי גם את הפגישה שאחריה לקצר באופן שמשאיר טעם של עוד.

הי ד"ר אורן ותודה על התשובה המועילה.אם הבנתי אותך נכון, אתה טוען שעליי להיות יותרקולית, ובכן...אני אתאמן על כך באמת.לפעמים אני פשוט לא יודעתאיך, הדוגמא שהבאת טובה, כניראה שהיא לא מספיקה לכלל ההתרחשויות בדייט:-)אולי אני צריכה לחזור לספר :נשים מנוגה וגברים ממאדים בפגישה ראשונה...או שאתה עצמך כתבת עוד על כך:-)עליי להשלים עם זה שיקח לי זמן,כפי שאמרת. אלא שאיני מצפה למצוא מישהו לחיות איתו כרגע, אלא פשוט מישהולהיותאיתו, בכיף.כפי שכתבתי לא מסגרתי את זה בתור נישואין או מחויבות, פשוט שיהיה טוב ויהיה כיף. האם זו דרישה מוגזמת? לא ברורה? האם לא יתכן שמישהי תרצה להיות בקשר שאינו כובל ואינונחשב לסטוץ או מערכת יחסים מינית בלבד?דבר נוסף שרציתי לשאול אותך הוא,היום גברים פחות יוזמתיים פחות משקיענים ומאוד קשה לי עם זה, איך יודעים לתמרן בין טיפות הגשם האלו, לדוגמא...פעם גבר היה בא לאסוף אישה במהלך הדייטים, אפילו הראשונים. מה שאני רואה זה שהם מצפים שאבוא לאיזור שלהם כבר מהתחלה למרות שאני איני ניידת ויש מרחק רב. למה זה נהפך לכזה קשה?איך זה שהיום אישה נחשבת לפחות מוערכתמפעם. האם אני צריכה לספוג את השטויות שנשים אחרות עשו שניצלו אותם? זה אבסורד. איך בכל זאת מנסים לשמור עלהחיזור הישן של פעם, בכל זאת לגרום להם להבין שזה מה שאני רוצה ומצפה לו . רציתי להוסיף שמערכת היחסים הארוכה האחרונה שלי לא היתה כזו למרות זאת ואני חושבת שזה מפחית מהערך של כל התהליך הראשוני.

שימי לב לצורת הכתיבה שלך : "הם רוצים שאבוא" - מי אמר שכל מה ש"הם" רוצים צריך לתת?תפסיקי להיות ילדה טובה שעושה כל מה שאומרים לה ותתחילי את לומר מה א ת רוצה.בהצלחה

זה הקטע.שאני אומרת שאין מצב שאוכל להגיע, הם נעלמים, אז חשבתי שאולי אני אחד השרידים מאלו שכבר לא קיימים בעולמנו-מחפשים את החיזור והרומנטיקה של פעם.אולי אני חיה באשליות.עם סימן שאלה גדול.

אל תוותרי אל החלום ואל תוותרי להם. מגיע לך מישהו רציני שיבוא ויטרח ויתאהב בך ויחזר אחרייך. אל תתפשרי

רונית יקרה
את כותבת:"אז חשבתי שאולי אני אחד השרידים מאלו שכבר לא קיימים בעולמנו-מחפשים את החיזור והרומנטיקה של פעם "לפעמים מרוב שחולמים על גן ורדים קסום שמחכה לנו מעבר לאופק מחמיצים את הורדים שפורחים להם מתחת לחלוננו, צריך רק לפתוח את העינים ואת הלב ולראות את היופי במה שיש...בהצלחהמאחלת לך את כל האושר

גם לא צריך להגזים ולהלחץ כ"כ מהפגישות האלה. אם מישהו לא רוצה לבוא לאיזורך אז לא צריך לטרוח ולבוא לכיוונו. אם מישהו באמת יהיה רציני הוא לא ישחק את המשחקים האלה ויבוא לאן שיגידו לו. זה מה שאת צריכה לחפש. לא גברים שעושים לך טובה שהם נפגשים איתך