זוגיות בגיל צעיר: טיפים להתמודדות

שלום
לד"ר חסון,אני בת 24, לאחרונה נפרדתי מחבר שהייתי איתו מגיל 19 לאחר שהגעתי להבנה שאני לא חיה איתו את החיים שהייתי רוצה לחיות, נפגעתי ממנו מהרבה דברים ובאופן כללי רציתי יחס אחר מגבר. הוא החבר הרציני הראשון שלי.אמנם לא עבר הרבה זמן אבל עדיין רע לי, ולמרות שחשבתי שלא יהיה לי רע כי זה הדבר הנכון לעשות, עדיין אני חושבת עליו ומחכה שיתקשר (למרות שאני בכלל לא יודעת אם זה נכון לענות לו).בעיקר אני מפחדת להישאר לבד ואולי נשארתי איתו כ"כ הרבה זמן רק כי פחדתי בדיוק מאותו הדבר. אני רוצה לצאת עם אחרים אבל אני חושבת שלא בריא להיכנס לקשר חדש כ"כ מהר במיוחד כשאני עוד חושבת על חבר שלי. אני לא רוצה לפגוע באנשים ואני גם מפחדת 'ליפול' על בחורים לא רציניים שמחפשים 'סטוץ' שרק יגרמו לי לעוד שברון לב.אני מוצאת את עצמי בוכה גם הרבה בגלל הפחד הזה, אני מעדיפה למות אם אני אגיע לגיל 30 ללא זוגיות טובה ובריאה.מה לעשות??

צעירה יקרה,
את רק בת 24. הקושי העיקרי שלך הוא שבחמש השנים האחרונות לא התנסית בחיזורים. לא היה לך צורך בזה. מכאן חוסר הבטחון שלך. אין בטחון שתהיה לך זוגיות טובה ובריאה, אבם אם הבנת שאיתו זה לא יהיה לך, עשית את הדבר הנכון. עכשיו הסיכוי שזה יקרה הוא גדול יותר, ולא קטן יותר.את פוחדת "ליפול" על גברים לא רציניים שמחפשים סטוץ. אני יכול להגיד לך שיהיו כאלה בדרך, ובעיקר כאלה שינסו ליפול עלייך. אולי גם זה חשש שנובע מחוסר הנסיון שלך בשנים האחרונות – הפחד מזה שאת לא יודעת על מה להסתכל ואיך לדעת באופן ודאי שמי שפונה אליך בנסיון ליצור קשר, עושה זאת כי הוא התאהב בך באמת ובתמים.והנה, בכוונה הקצנתי את המשפט, כדי להראות עד כמה אי אפשר לדעת את זה. זה לוקח זמן. לשני הצדדים. אבל צריך לנסות.התחילי לצאת. לפחות כדי להתנסות בהתחלה. כדי "לתרגל" שיחות עם גברים, ואת היכולת שלך לשים גבולות בעדינות, אבל בתקיפות (קרי: באסרטיביות). חשוב שלא תתלי מיד את כל הציפיות שלך על כל מי שתתחילי לפגוש. שתביני שזה אמור לקחת זמן לדעת. לשני הצדדים. ואם את נשארת עם הפחד הזה לאורך יותר מדי זמן, לכי ליעוץ פרטני, כדי לדבר עם מישהו מקצועי על זה.