תקשורת זוגית: לומר ולהקשיב

אני נמצאת בזוגיות מזה 7 שנים עם בן זוג בן 35 .אנוכי בת 31 ,היחסים
בעיקרון טובים בד״כ והוא מכבד אותי ומתייחס אלי יפה.למעט העובדה שבכל פעם
שאנחנו נקלעים למריבה או ויכוח או מקלל אותי .אני חוזרת ומבקשת ממנו שוב ושוב שלא
יקלל אותי וינסה לבטא את כעסיו או מחשבותיו או תסכוליו בדרך אחרת אך זה לא עוזר.
לטענתו טון הדיבור שלי והמילים הקשות גורמים לו לאבד שליטה ולקלל מתוך רצון שאני אשתוק
. חשוב לציין שאני לא מקללת בשום מצב ושגם הוא בסביבת עבודתו
או בבית הוריו לא מקלל,הצעתי שנלך ליעוץ והוא מסרב , אני חסרת אונים מהמצב
,הצעתי שניפרד אך הוא מבטיח שיהיה בסדר וכלום .

רונית יקרה,
אני מניח ששניכם מתוסכלים. את, כי את שומעת ממנו גידופים וקללות שאת לא מבינה מה לך ולהם או למי שמסוגל לומר אותם, והוא, כי הוא שומע ממך דברים קשים, שכל מה שהוא רוצה זה רק לחסום אותם בכל דרך אפשרית. ובעיניו, רק כאשר הוא פוגע בך ישירות, את מפסיקה (ואולי כי הוא למד שאז הקללות שלו הופכות להיות הנושא המרכזי, והוא מעדיף את זה).השאלה היא לכן מה קורה לכם בשלב המוקדם יותר. למה את אומרת לו דברים שקשה לו לשמוע, ולמה קשה לו לשמוע אותם? למה את לא מצליחה לומר לו אותם באופן שהוא יהיה מסוגל לשמוע ולהקשיב, ולמה הוא מתקשה להקשיב? – זה עניינים הנוגעים לתקשורת שביניכם, שאינה מצליחה לגשר על קונפליקטים ללא הסלמה. אתם 7 שנים ביחד, אני מניח שאתם רוצים להמשיך ולהיות ביחד, וחשוב שתלמדו לתקשר כראוי. אל תתביישו ללכת ליעוץ זוגי, כי נראה לי שזה חשוב לכם. הנושא המרכזי, קחי בחשבון, אינו הקללות אלא התקשורת ביניכם. הקללות זה עניין שייפתר מאליו ברגע שתצליחו לומר ולהקשיב.