ויתור על עקרונות בזוגיות

ד"ר אורן היקר
לפני שבועיים התחתנתי עם בחור מדהים שאנחנו מכירים מזה 6 שנים.יש לנו בעיה שנורא מטרידה את בעלי, אני אוהבת לעשן מדי פעם ג'וינט במינון נמוך בסופי שבוע או אחרי יום עבודה ארוך ומתיש. במשך שנתיים ועד היום הוא עיקם פרצוף ואחרי החתונה קיבל עם עצמו החלטה שהוא לא מוכן לקבל את זה יותר. הגענו למצב שאני לא מוותרת על ההנאה הזאת כי אני לא מגיעה לשלווה משום דבר אחר (לא מאלכוהול, בית, חברים, תחביבים וכו') זה יצר ריב מאוד מכוער שליווה בצעקות עלבונות ולבסוף עזבנו את הבית בזעם לשבוע ימים. עמדתי על שלי ואפילו ניסתי להציע פשרה ולרצות את שנינו אך הוא לא מוכן בשום אופן לשמוע על זה.אני אוהבת אותו מאוד ומוכנה לוותר על המון דברים ועקרונות שלי למענו ולמען הזוגיות שלנו

נויה יקרה,
מעניין שנתת גם את שאלה ואולי גם את הפתרון. את כותבת שאת "מוכנה לוותר על המון דברים ועקרונות שלי למענו ולמען הזוגיות שלנו". האם זה נכון גם כלפי עישון "מדי פעם ג'וינט במינון נמוך בסופי שבוע או אחרי יום עבודה ארוך ומתיש"? אם כן, אז אולי קשה לך לוותר בעיקר בגלל עניינים של אגו ומאבקי כוח, לא? לפעמים על אלה באמת קשה יותר לוותר מאשר על הרבה דברים אחרים (כמו הג'וינט במינון נמוך מדי פעם). חשבי על זה.

אורן!!האם אני צריכה לוותר על משהו שאני נהנת ודרך הירגעות שלי?האם אני לא מבינה את המשמעות של זוגיות? (נישואין)האם אני עושה משהו שיכול ומוצדק לפסיק אותו בגלל שלשותף לחיי זה מפריע?אני לא "סטלנית" ולא מנהלת את חיי ואת היום יום (עבודה, פגישות, משפחה וכו') כאשר אני בהשפעה מעישון, אני לא מרגישה תגובות של התמכרות . מפחדת מאוד מ"סמים" אני לא אוהבת אלכוהול ולא אוהבת לאבד שפיות.חשבתי המון לגבי תשובתך ואתה צודק בעניין "אגו ומאבקי כוח" יש לי אגו קשה לי להגיד את המילה "צודק". אני חייה כל חיי בידיעה שאף אחד לא יקבע לי מה לעשות, ויגיד לי מה מותר ומה אסור. אבא ניפתר שהיתי בגיל צעיר ואמא נפלה בעיקבות זה מהתמוטטות עצבים. הנחתי את עצמי ודאגתי לעצמי למקום שאליו הגעתי היום ומשפחתי רואים בי כמודל לחיקוי ונורמטיבית לחלוטין.אני מרגישה שאיבדתי את הביטחון שלי ואת האופי שלי מהרגע שהכרתי את בעלי מנסה לרצות אותו ואת הסובבים אותי.האם אני באמת צריכה לוותר הפעם? האם אני טועה לגבי העקשנות שאני עומדת עליה?אורן בבקשה תאמר את אשר אתה חושב בעניין ולא את מה שאני רוצה לשמוע.. דעתך משמעותית עבורי

נויהלא סתם כתבתי לך על האגו שלך. יש לכך סימנים רבים במכתבך. בשני מכתבייך, בעצם. זוגיות היא נתינה הדדית, וקבלה הדדית. את יוצרת רושם, במכתב שלך, שאת רק מוותרת ומוותרת, ולא מקבלת דבר. אם כך, מדוע את שם? או אולי המלחמה שלך על האגו היא זו שמקצינה את האמירה שלך?לא כתבת דבר על הנימוקים שלו, כאילו זו סתם עקשנות שלו. גם זה מעיד על כך שהאגו שלך עובד שעות נוספות, עד שאת מסרבת להציג את התמונה המלאה. האם הוא רוצה להציק לך כדי להשפיל אותך? האם הוא חושב שזה מזיק לך ורוצה את טובתך? האם יתכן שכל העניין הזה מגעיל אותו, ודוחה אותו, והוא מנסה לשכנע אותה להפסיק, כדי שיוכל להמשיך ולהימשך אליך? לו היית משוכנעת שיש בך משהו שמגעיל אותו (הריח, אולי ההתנהגות בעקבות העישון, או לחילופין – ריח פה לא טוב), האם היית רק נפגעת, או שהיית עושה משהו כדי שכן יימשך אליך (למשל, הולכת לרופא שניים או לשיננית)? והרי את בודאי עושה מן הסתם דברים אחרים כדי שירצה להיות איתך, וכדי שיימשך אליך.את ממעיטה במכתבך בערך העישון, כדי להצדיק את המשכיותו. אבל מצד שני את מציגה זאת כדבר שהוא חשוב לך מספיק עד כדי שבירת הנישואים. מה נכון יותר? אם זה לא חשוב, האגו שלך מפריע לך, ולא העישון. ואם זה כן עד כדי כך חשוב, אז אולי העישון הוא בכל זאת בעיה, שאת מתקשה להודות בה?קחי בחשבון שההנחות שאת נותנת לעצמך לסיבות שבגללן את נפגעת בקלות, ואשר בגללן נלחמת כל כך "שאף אחד לא יגיד לך מה לעשות", לא משנות את התוצאה הסופית. אם זה מפריע לך לזוגיות טובה, את צריכה להפסיק לעשות לעצמך הנחות, ולהאבק באגו הזה בעצמך, כי הוא מפריע לך. עקשנות לעמוד על שלך בגלל החרדות שלך שאם תתחילי לוותר לא יהיה לזה סוף, ואז היכן "את" נשארת בזוגיות, מובנת והגיונית במגבלות מסויימות, אבל היא גם קושי בתנאים אחרים. אם היא מוגזמת, היא מקשה על חיי זוגיות. היא תקשה עליך לראות שאת גם מקבלת בזוגיות, וה"מקבלת" זה לא משהו שבן זוגך בהכרח נותן לך באופן ישיר, אלא זו התחושה הטובה שאת מקבלת מכך שיש לך בן זוג שטוב לך איתו.בקצרה (ובעצם, לא ממש בקצרה), אני לא מתכוון לומר לך מה את אמורה לעשות. אני שם לך מראה מול העיניים, והיא שיקוף של הדברים שאת עצמך כתבת או שבחרת להשמיט. המראה הזו משקפת גם את סוג היחסים שאת בוחרת להכניס לזוגיות שלכם. את היא זו שצריכה להחליט לבדך מה לעשות ואיך להתמודד עם מה שאת רואה בה. מלחמות עושים על מה שחשוב. כשאת לא עושה זאת, הצד השני לא יודע מה באמת חשוב לך ומה לא, וכשאת נלחמת על הכל, תקבלי בחזרה מלחמה על הכל. אם תוותרי על מה שלא חשוב, הצד השני יהיה מוכן הרבה יותר בקלות לוותר על מה שכן חשוב לך.

העמדת אותי בשאלה שאלתית לגבי עצמי שאף פעם לא הגעתי אליה.יכול להיות שחלק גדול במלחמה איתו הוא אני, הכבוד ואגו שלי הם חלק ממני ואני אצטרך לעבוד על זה.לגבי העישון כן זה חשוב כי אני אוהבת את זה ולא מרגישה שאני מגזימה ולא רואה שזה פוגע בי לא כרגע ולא בעתיד וגם לא פוגע בו (בע"ה שיהיו לי ילדים אהיה יותר רצינית ואז לא אקח את זה כמו היום שאני בת 24 ועדין רוצה להרגיש את הפאן והקלילות).לא הכנסתי את הצד של בעלי בהתכתבויות, ואני מאוד כנה ולא מחסירה פרטים שהם כיביכול נגדי. לפני שהתחתנו זה הפריע לו אבל היה בנינו הסכם כזה שזה בסדר מבחינתו לעשן רק בסופי שבוע הוא בעצמו היה דואג לפעמים לגוינט מחבר. הוא טוען שאנחנו כבר נשואים ושאני אישה בוגרת וככה לא עושים בוגרים, שהוא רוצה ילדים ולא רוצה שזה יזרום בדמי, הוא מקצין וגורם לזה להראות רע וקורא לי נרקומנית, סמרטוט ועוד המון עלבונות שמביך אותי לספר עליהם. הוא משתמש הרבה בקללות והשמצות מכוערות ומגיע לפעמים גם לכוח פיזי, עד שאני לא "מוותרת" על מה שמפריע לו המלחמה ממשיכה (אני משיבה אש). בעלי הוא טיפוס בדיוק כמוני גם אצלו האגו נמצא מעל הראש. ולכן כל ריב או ויכוח נמשך ימים. (חשוב לי לציין שאני לא באה מרקע כזה גדלתי בישוב במרכז, למדתי בקיבוץ ואצל ההורים שלי היתה זוגיות מדהימה שופעת אהבה וחברות טובה.) אני קוראת את התכתבויות איתך כמה פעמים ביום וזה מרגיש לי שמקבלים עלינו רושם מוטעה.תוך כדי שאני כותבת לך אני מבינה עד כמה הזוגיות הזאת חבולה ולא בריאה ומודעת לזה שצריך פה "טכנאי" ושלא נוכל לתקן את זה רק שנינו.

גם הוא מגיע ממשפחה טובה עם הרבה אחים והורים שחיים יחד באהבה ודאגה לכולם

נויה יקרה,
במכתבך הראשון נימקת מדוע יש לך קושי בכניעה לתכתיבים (רקע אישי), ועכשיו את מוסיפה נימוק אחר – שגם אישך לא טומן ידו בצלחת. חשוב שלא תקחי זאת כמתן רשות לעצמך להתעקש במקומות שבהם את מזיקה לעצמך ולזוגיות שלך. אבל כפי שאמרת – ההתכתבות הזו נתנה לך תובנה חדשה, שאולי צריך עזרה מקצועית. המשיכי לחשוב על זה, ואם תחליטי שזה אכן המצב, כנראה שווה לעשות זאת. שכן למרות המלחמות שלכם, נדמה לי ששניכם רוצים להצליח בזוגיות הזו. הרצון הזה הוא חשוב וחיוני בהצלחת התהליך.

תודה לך ד"ר חסון.מאוד עזרת לי להיתפכח ועזרו לי ההתכתבויות