ויכוחים קטנוניים בזוגיות: מה המקור?

שלום
ד"ר אורן והגולשיםאני בן 23 לפני חתונה עם חברה שלי אני דתי ולכן לא חיכינו הרבה זמן עד החתונה אבל זה לא קשור לעניין או שכןאני נפגש הרבה עם חברה שלי שקטנה ממני בשנה ויוצא לנו לפעמים להתווכח על דברים קטנים כמו שהיא לא חזרה להודעה ממני וכו'.על אף שאני יודע שזו לא מטרה רצינית לריב עליה אני בכל זאת מגיע למצב של דכדוך עצב ולא מתקשר אליה לפעמים יום שלם לא רוצה לשמוע ולא לדבר איתה וזה מעיב על הקשר ואולי מקהה את הרגשות עם הזמן.על אף שאני מנסה לעצור את זה בזמן (כי לרוב אני היוזם את הברוגז) קשה לי להסתיר ממנה את התחושות שלי, והיא ההפך בדרך כלל לא מראה מה היא חושבת עלי ועל המצב הנוכחי ואני מפחד שאחרי החתונה נאלץ להתגושש יום ביומו או שעם הזמן זה ייפסק?אשמח לחוות דעתך ושאר חברי הפורוםאבי

אבי יקר,
ויכוחים קטנוניים על דברים קטנים ולא חשובים באים משני מקורות שהם כן חשובים. האחד – הנסיון לשלוט בזוגיות, כאשר כל צד מנסה להכתיב כל צעד קטן של הצד השני. בתחילת זוגיות זה קורה לא פעם בשל הצורך או החשש מקביעת תקדימים, מה שישפיע על ההתנהלות הזוגית לאורך שנים, ומכאן שכל אחד רואה זאת כדבר חשוב מאד. המקור השני הוא בשל המחשבה שאם הצד השני לא עושה את מה שאני רוצה, או את מה שביקשתי ממנו, ולפעמים הוא אפילו לא זכר את מה מה שנאמר לו, הרי זה סימן שאני לא חשוב לו מספיק אפילו כדי לטרוח ולהקשיב. כלומר, המקור השני הוא החשש לפגיעה ביחסים, וליציבות הקשר בהמשך, כשנראה כאילו הצד השני אינו מעריך אותי מספיק, ולכן אינו רוצה מספיק חזק.יש דרכים לפתור את הדברים האלה, והדבר החשוב ביותר הוא לבנות את האמון הזה בהדרגה, ואם צריך, לעשות את זה בעזרת סיוע מקצועי, כלומר, ייעוץ זוגי. ומוטב לפעמים לפתור את הדברים האלה בתחילתם, מאשר לאחר שהם נצטברו לאורך זמן, וחוסר האמון העמיק והלך. ושתבין, חוסר האמון הזה והקונפליקטים האלה אינם מגיעים בהכרח בשל העדר אהבה, אלא בשל האופן שבו בניתם את תחילת הזוגיות שלכם, בשל האופי שלכם, ולא פעם גם בשל השפעות של נסיון קודם שרכשתם בפתרון בעיות.