ויכוח על הרפתקה בחו"ל: מה עומד מאחורי?

שלום.
אני אישה בת 31 נשואה כבר שנתיים לגבר בן 33.שנינו עובדים במקומות עבודה קבועים אך לא ממש מרוצים מהשכר.לאחרונה הוא החליט שהוא רוצה לנסות להתקבל לאוניברסיטה בחו"ל על מנת ללמוד שם לתואר שני במנהל עסקים בתקווה שלאחר מכן ימצא עבודה בשכר גבוה ויצליח להשתקע שם.הבעיה שלי היא שהוא לא מוכן להביא ילד עכשיו כי הוא פוחד שהוא יכביד עליו ועל הלימודים שלו,אותם בתנאי שיתקבל יתחיל רק בסוף 2011.הייתי כבר פעם אחת בהריון שהסתיים בהפלה טבעית.הסברתי לו שאני לא רוצה לחכות יותר מדיי כי כבר היתה פעם אחת לא מוצלחת ושהשעון הביולוגי שלי מתקתק.אני מפחדת שבפעמים הבאות זה עלול להיות לא כל כך פשוט להיקלט בגלל גילי הביולוגי וגם לעבור את ההריון בשלום.הסברתי לו שאנו יכולים להתחיל לעבוד על זה בזמן שהוא מתכונן למבחן הקבלה שלו ללימודים בחו"ל.הוא אמר כי אם יהיה לנו ילד עכשיו זה עלול להקשות על הנסיעה שלנו לחו"ל.איך אני יכולה להסביר לו את הצד שלי בסיפור?!אני מרגישה ממש חסרת אונים לנוכח התוכניות הפתאומיות של בעלי,שלא מוכן למצוא בהן מקום לילד.לפעמים אני מרגישה שהלימודים והנסיעה זה רק תירוץ לא להביא ילדים,כי ככל הנראה הוא מפחד מהמחויבות והאחריות.אולי אני טועה?!בכל מקרה אשמח לשקבל את עזרתך בנדון.תודה מקרב לב.

זקוקה יקרה,
יתכן שאת צודקת, ויתכן שאת טועה. בן הזוג שלך החליט לצאת להרפתקה, ויכול להיות שאולי לא רוצה לקחת אחריות ליותר מאשר את והוא. יכול להיות שהוא אולי רואה בזה הרפתקה יותר גדולה מאשר רק לימודים, ורוצה למצות את הזמן שם כדי להרחיב את ההרפתקה גם להכרת המקום והתרבות, ואולי של האפשרויות הכלכליות, ואין ספק שתינוק מגביל. ואולי הוא לא רוצה לקחת הימור כלכלי, בעיקר אם אין לכם רזרבות כלכליות מספיקות. וקחי בחשבון שאם הוא הולך ללמוד שם, לחץ הלימודים יכול להיות גדול מאד, ובמידה רבה תיאלצי לתפקד שם, אם תביאו ילד, כאם חד-הורית (ועוד יותר כשלא תהיה לך שם משפחה תומכת). גם לך לא יהיה קל.מצד שני – גם השיקול שלך הוא שיקול משמעותי. נישאת לאיש שלך מתוך ציפיה, ואולי גם הבטחה מפורשת או לא, שאתם הולכים להקים משפחה. זהו סוג של חוזה בלתי כתוב ביניכם, שעכשיו הוא רוצה להפר אותו. אין לי ספק שהסברת לו את זה, ואת נימוקייך האחרים.והשאלה שלי היא אם חלק מרכזי מהויכוח ביניכם אינו על ילד, אלא על המחיר שתהיי מוכנה לשלם עבור האימהות. כלומר, האם הוא מנסה להשיג ממך הבטחה שתהיי מוכנה לאמהות "חד-הורית" בחו"ל, עם מעט מאד נכונות למאמץ ושיתוף מצידו?ואולי בכלל על הפרק, באופן שאת לא אומרת במפורש, ההתנגדות שלך לצאת לחו"ל?

אוקיי.יש צדק בדברייך,אבל יחד עם זאת כל החיים הם הרפתקאה אחת גדולה ותמיד יהיו אילוצים כאלה או אחרים למה לא להביא ילדים.אין לי שום התנגדות לנסוע יחד איתו לחו"ל.גם בשבילי זו הזדמנות לראות עולם אחר ולהתנסות בעבודות מעניינות.הבעיה היא,וזה מה שלא ציינתי קודם,שכל פעם זה אילוץ אחר.לפני כמה חודשים כבר דיברנו על להביא ילדים ואז הוא אמר שהחלום שלו זה לנסוע לתאילנד לטיול ארוך של חודש (כמו ישראלים רבים אחרים עושים) ואחרי שנחזור נתחיל לעבוד על הילדים.נסענו לתאילנד לחודש,כמו שהוא רצה.חזרנו.עכשיו יש על הפרק שוב אילוצים חדשים!פתאום הוא החליט ללמוד בחו"ל (זה הגיע בעקבות פגישתו עם חבריו שלומדים בארה"ב כרגע,כנראה הדליקו אותו עם סיפוריהם)!.מיד נשכחו כל ההבטחות שניתנו לפני הנסיעה לתאילנד.אני רוצה לומר שאני מרגישה שהוא מנצל אותי ומחזיק אותי כל הזמן על אש קטנה,למקרה שיום אחד הוא יהיה מספיק "יציב כלכלית" להביא ילדים.אבל זמני הולך ואוזל...לא רוצה להיקלע למצב שאצטרך טיפולים של הפריות מבחנה רק בגלל שדחינו את זה יותר מדיי זמן.הרי לעבור את ההריון הרבה יותר קשה בגיל מתקדם יותר.את זה הוא לא לוקח בחשבון,כי הוא חושב קודם כל על עצמו.

זקוקה יקרה,
ספרי לו, אם כך, שהוא מפר סדרתי של הסכמים ביניכם. שאלי אותו ישירות אם יש לו בעיה איתך. כלומר, מדוע הוא חושב שזוגיות איתך אינה כוללת עמידה בהסכמים ובסיכומים ביניכם? מדוע הוא חושב שצרכים שלו חשובים משלך?ובמקביל, דברי איתו על הפחדים שלו. האם זה באמת הפחד מלהיות מחוייב? כי הרי ילדים זו מחוייבות. האם זה הצורך שלו להתקדם, ואולי הצורך שלו להרפתקנות? כי הרי... גם לך יש צרכים. דברי איתו על הצורך שלך, ועל הצורך שלך שהפעם יקדמו את הצורך שלך, ושאלי אותו, ישירות, מה מפחיד אותו בזה? שתדרכו במקום מבחינה כלכלית?שאלי ישירות, ונסי לקבל תשובות ישירות. אני לא יודע אם תאהבי את התשובות שלו, אני לא יודע אם הוא יאהב את התשובות שלו, אבל בלי להבין היטב מה מניע אותו מגחמה לגחמה, ומבלי להבין מדוע הגחמות שלו חשובות משלך (טוב, נו... מהצורךשלך), לא תתקדמו. אם מה שאמרת נכון, הגיע כנראה תורך. דברי איתו על זה.אני יודע שלא קל להתעמת. אבל יחד עם זאת, זוגיות אמורה להיות שוויונית. אולי הפעם הגיע תורך להחליט לאן מתקדמים.שימי לב שאני נותן לך כלים והצדקות לטיעונים שלך. לא יותר. אני לא יכול לתת לך יותר מזה. אם הוא אוהב אותך ורוצה בטובתך, זה צריך להספיק. אם זה לא עובד, כנראה שהוא אגוצנטרי מדי או חרד מדי מכדי לעשות את מה שטוב לך. במקרה הראשון, הסיקי את המסקנות, במקרה השני, הוא צריך, אולי, ללמוד להתמודד עם חרדות.ו... אני לא מתעלם מכך שכתבת לי שיש צדק בדברי. במה בדיוק? כנראה לא בכך שאת לא רוצה לנסוע לחו"ל. האם בכך שהוא רוצה להפוך אותך לאם חד הורית? כלומר, להטיל את כל העומס עלייך מבלי שתתלונני? - ברור שאת לא יכולה לדעת את זה בשלב זה. קחי בחשבון את האפשרות הזו, והחליטי מה את רוצה יותר לעשות.